תקופת טאישו 1912-26 (jan 2, 1912 – jan 1, 1926)

Description:

הרבה פעמים מתייחסים אל תקופה זו כאל תקופת מעבר מייג'י-שווה, יותר ויותר מתייחסים אליה אחרת כאל שלב ביניים קריטי בהתפתחות של דברים מסויימים בדיוק בגלל שהיא הייתה לא-יציבה

גבר במייג'י הקיסר מעל/מחוץ לפוליטיקה כי האוליגרכים "הממונים" עשו דברים "בשמו", סמוראים-לשעבר שניסו ללמוד אילו מאפיינים מערביים יתאימו לצרכים של יפן בכדי לממש את המטרות שלהם עבור הלאום הזה, משמע כבר במייג'י יש ניצנים להתפתחות דמוקרטיה


איטו הירובומי ומנסחי חוקת מייג'י, מתבססים על פוקוקו קיוהיי יחד עם בונמיי קאיקה, יחד עם אסיפה לאומית מתכננים כך שתהייה התבססת על הרצון הטוב של האזרחים כדי שהכל בכלל יתאפשר, דרך האסיפה הלאומית מגדירים חובות ממשל עם זכויות אזרחים (למשל חופש דת או תנועה) בכדי לעודד את האזרחים לשת"פ

במקביל לזה עולות תנועות ציבוריות (בעיקר סמוראים-לשעבר ואיכרים עם ממון, יודעים קרוא/כתוב) עם דרישות ורצון להשתתף בעיצוב סדר היום הפוליטי, חלק מהחלטות האסיפה הלאומית מושפעות כבר אז מהתבטאויות הציבור, אלו תנועות שהשתנו וכו' ולא התמקדנו באחת מסויימת אלא התייחסנו אליהן כאל "גוש" אחד עם מודעות פוליטית הולכת וגדלה, אפילו ניסחו טיוטות לחוקה כחלק מהדרישה להגדיר שיטת ממשלת מפורשת שתאפשר השתתפות ציבורית

בגדול מבנה של קיסר בראש ולו יש "יועצים" שממנים בבית הלורדים (למשל דאימיו-לשעבר), היועצים בוחרים נציגי ממשלה, ותנועות עממיות בוחרות מפלגות לבית הנבחרים אבל בפועל רק מעטים מאוד מהציבור יכולים בכלל להשפיע על מה שקרוה בבית הנבחרים (בהתחלה רק גברים וכאלו שמשלמים מעל דרגת מס מסויימת), כלומר סה"כ מבנה שלא באמת מאפשר השפעה-ממשית של הציבור האזרחי על סדר היום השלטוני

ב-1918 שינוי לממשלות מפלגתיות, ב-1925 הסרת חלק מההגבלות על זכאות לזכות בחירה... כל מיני מאפיינים שמתחילים במייג'י ומתפתחים הלאה בטאישו, פוליטיקה בלתי-פורמלית
דוגמה מרכזית היא תהליך האוריינות שהחל עם חוק חינוך-חובה במייג'י, יותר ויותר אזרחים הם חלק מהמסגרת הזו בטאישו וזה מקרין ישירות על הניסיון להשפיע על הפוליטיקה וסדר היום, רק בשנות ה-1890 הייתה נוכחות של כ-90% במערכת החינוך, משמע בשנות ה-1920 כבר יש חלק ענק מהציבור שעבר לפחות 6 שנות חינוך וזה הבדל גדול לעומת ניצני התהליך במייג'י


זרזים חיצוניים כללו את מלחמת העולם הראשונה, דגש על יחסי בריטניה-יפן, יפן אז לא רוצה להשתתף במלחמה עצמה אלא רק רוצה לנצל הזדמנויות נוחה לצמיחה ואירופה עדיין עם השוק של עליית יפן מול סין למשל, בריטניה חותמת מחדש שוב ושוב עם יפן על הסכם "באתי לעזרת חבר" אם אחת נכנסת לסכסוך עם גורם שלישי
יפן מסכימה להשתתף במלחמה רק באזורים שנוחים לה שכללו את סין והאוקיינוס ליד, שם יש קולוניות אירופאיות ויפן מחצה בקלות קולוניות גרמניות וכך העמיקה את השפעתה על אדמת סין

הזדמנות כלכלית ליפן, אירופה כולה יוצאת מהשוק באסיה ועושה שת"פ כזה או אחר מול יפן עבור הסחורות של יפן, דגש על תעשייה כבדה ובדים, מצד אחד הזדמנות כלכלית נהדרת כי תעשייה גדלה ומשכורת/כמות פועלים גדלות וכו', מצד שני קצב מסחרר שיפן מאבדת שליטה עליו ונוצר מצב של אינפלציה, מכאן נגררת ישירה היא מיתון ביפן וזה מביא לתסיסה פנים-יפן

ציבור שפיתח תודעה פוליטית עד אז ובמקביל לזה, מתבטא נגד המיתונים, מתחילות התאגדויות צרכנים, מתחילה הקמה של ארגוני עובדים, למשל מחאת האורז של 1918

מחאות האורז של 1918 הן במובן מסויים לא דבר חדש, כבר היו אירועים שהתחילו ב-1905 במייג'י בתור גל מחאות התחלתי, מהומות היביה, שינוי קנה מידה בין זה לבין זה

יש דיכוי בכוח מהשלטון, אבל גם פיצויים למשל דרך זה שקולוניות קוריאה/טאיוון משמשות להפקת אורז במקום אדמות ביפן, לא ממש אחד-לאחד אבל בכל זאת דברים שהשלטון עושה "כפרס", גם מוצב לראשונה ראש ממשלה מבית הנבחרים ולא מבית הלורדים


התפתחות מוגה וה"חתרניות" שמשייכים לה לאורך זמן, למרות שבפועל מוגה לא בהכרח הייתה בזנות או חתרנית בשום צורה, למשל יש טקרזוקה תאטרון נשים שמתפתח כסוג של אנטי-קבוקי בטאישו לפני שנות ה-1930... מוגה מצד אחד בורהר מודרנית צעירה ומצד שני כל ה"נאחס" שמלבישים עליה

Added to timeline:

Date: