תקופת מייג'י 1868-912 (jan 1, 1868 – jan 1, 1912)

Description:

הקיסר מייג'י מועלה לשלטון ע"י המורדים (בעיקיר) מסצומה וצ'ושו, מוקם פרלמנט במקביל, היו שתי תקריות מרכזיות סביב סצומה/צ'ושו שהפכו את זה מ"גירוש ברברים והוקרת קיסר" לכדי "גירוש שוגון והוקרת קיסר", תוצאה היא שמייג'י היה "שליט" מאוד מערבי במראה ובאופן השלטון עצמו

ראשונה היא רציחת צ'רלס ריצ'רדסון הבריטי ע"י סצומה, מה שהביא לכדי המלחמה האנגלו-סצומית בקיושו

שנייה היא הקרבות בצ'ושו מול אמריקאים וצרפתים


המחנה הפרו-קיסרי הונהג בעיקר ע"י סמוראים מצ'ושו וסצומה, "תחת" הקיסר, אוליגרכים שפה ושם והתניעו מבנים שלטוניים חדשים בכדי להתנסות בהצלחתם/כשלונם

לאולגירכים היו 3 יעדים מרכזיים בפעילותם
ראשון ומיידי הוא בניית שלטון יציב במקום טוקוגאווה שהופל, נפילה שכללה מלחמת אזרחים, צריך שלטון יציב ומספיק "חדש" כדי שיהיה לו ביסוס בפני עצמו
שני הוא ביטול ההסכמים הבלתי-שווים
שלישי הוא בניית יפן בצורה חדשה, מדינת לאום העומדת בפני עצמה בעולם החדש שמשתנה מהר, במטרה להעמיד את יפן כשקולה לככל כוח מערבי, "בדיוק לפי חוקי המשחק" של המערב האימפריאליסטי


כלי התחלתי למימוש ה-3 הללו היה משלחת איוואקורה

תוצאה ראשונה הייתה שיש לבטל את מבנה ההאן, המטרה היא להפיק מדינת לאום ריכוזית ומאוחדת ומבנה של האן עם שלטון מקומי סתר את השאיפה הזו, מכ-280 האן שונים מימשו חלוקה אחרת לכדי כמות מחוזות שהלכה וצומצמה לאורך עיבוד החלוקה
במחוזות החדשים היו לא פעם משאירים את הדאימיו מההאן המקומי בתור שליט המחזו לפי החלוקה החדשה

תוצאה שנייה הייתה ביטול הפירמידה החברתית, בפועל זה מהלך שהופעל מלמעלה ע"י סמוראים-לשעבר, כך שבעצם "מעמד הסמוראי" שימר מאפייני שלטון מסויימים בפורמט אחר
התאפשרה מוביליות אנכית ולא רק פנים-קבוצתית, מותר היה לרכוש השכלה ללא תלות במעמד ואפשרי היה להחליף מקצועות
אפילו הלא-מעמדות שמחוץ לפירמידה של אטה/הינין בוטלו, אבל בפועל התהוו לכדי בורקומין שהם מין "אנשי כפרי" ככינוי מזלזל וקבוצה זו חווה אפליה עד היום


עוד היבט של רסטורציית מייג'י הוא "המצאת" הקיסר מחדש בשני היבטים מרכזיים

ראשון הוא דמות הקיסר כלפי חוץ-יפן כשקול למונרך מערבי, דגש על המודל הפרוסי, משמע לפי החוק הקיסר יכול להיות גבר בלבד והוא ראש הצבא/צי

שני הוא להציב את הקיסר בתור סמל מאחד לאומה, תחושת לכידות אחת שרלוונטית לכל יפני ללא תלות במחוז בו הוא נמצא, הקיסר בתור פני הרפורמה, מעבירים אותו מקיוטו לאדו
מאוחר יותר אפילו משנים את אדו לטוקיו וכך הקיסר מוחזר לשכון בבירה הפוליטית-בפועל

בשביל התדמית הפנים-יפנית של הקיסר צריך להפיץ בין ההמונים את הבשורה ואת המודעות, מניידים את הקיסר בתהלוכות ומפיצים הדפסי עץ, גם תצלומים של הקיסר מופצים (טכנולוגיה חדשה אז)
במקביל לכך אימצו את לוח השנה הגרגוריאני (מערבי) ו"הלבישו" עליו ספירה לפי מייג'י, למשל 1868 נקראת גם מייג'י 1 לפי ספירה זו, משמע הציבור נאלץ גם לספור לפי כהונתו של קיסר הרפורמה
עוד מקביל לזה הוא ריכוז השינטו סביב הקיסר והפיכת שינטו לדת ממלכתית, ניגוד מפורש לשימוש הקיסרי-שלטוני בבודהיזם שהיה בשלטונות קודמים ביפן, ברסטורציית מייג'י הפרידו-ממש שינטו-שאר ובפרט בודהיזם כי שינטו היא דת יפנית ייחודית וזה תרם לתדמית הרפורמה, זה מזין עוד יותר את התדמית המחודשת של הקיסר ואת השרשת דמותו בתודעת הציבור מכיוון שלפי המסורת הקיסר הוא נצר לקאמי השייכים לשינטו

לאלו הוסיפו ברפורמות חוק חינוך חובה בשנות ה-1870, עד אז היה ניסיון לרתום את הציבור מרצון למטרות הרפורמה, חינוך הוא כלי חשוב במסע שכזה, בתחילת הדרך היו כאלו ששמחו מפתיחת החינוך לציבור אבל במקביל היו מתנגדים, למשל כפריים שלא רצו לאבד סיוע בשדה מצעיר שיכול לעבוד, רק בשנות ה-1890 היה שת"פ של רוב האוכלוסיה עם החוק

עוד בשנות ה-1870 הוציאו חוק גיוס חובה לגברים ללא אפליה על רקע סוציואקונומי, בשונה מהמונופול על לחימה שהיה לסמוראים עד אז, היו מעבירים בדיקות כשרות לגיוס וכשרות משמע חובת גיוס
אזרחים יפנים מרקעים שונים עם ניבי דיבור שונים, חוק זה איפשר בעקיפין לייצר עוד רובד של כור ההיתוך התרבותי הפנים-יפני ולהאיץ את מוטיב הלכידות

Added to timeline:

Date: