שנות ה-80 - שלטון צ'ון דו הואן (jan 1, 1981 – jan 1, 1990)
Description:
משבר קולנועי גדול בקוריאה, "דור שלם של קולנוענים הולך" במובן מסויים - משפיע מאוד על השינויים בקולנוע הקוריאני בתקופה, במקביל לשינויים בצנזורה ובמדיניות חוץ סביב קולנוע.
הוליווד דורשים ביטולי קווטה לטובת הוליווד, "אחרת האוייבים תמיד יהיו קוריאנים" בסרטים מערביים. התחרות הזו היכתה כהוגן בקולנוע הקוריאני המקומי.
במקביל באים לידי ביטויים שינויים באורח החיים בעקבות הנס על ההאן של שנות ה-60-70 - איכות החיים העירונית עולה, ללכת לקולנוע נהייה ביטוי לפנאי מובנה בחיי האזרח - כל הזמן "יש עוד קולנוע", מאוד מתגברת תרבות פופולרית לבני נוער - לראשונה רואים סרטי התבגרות העוסקים הפערים בין דורות.
סרטי אנימציה מצויירים מופיעים, קהל היעד הוא ילדים ונוער - צעירים באופן כללי.
קים מין קי כותב בתקופה הזו שיר שעד היום מזוהה עם הטבח הקוונגג'ו. קוריאנים לא יגיעו בתקופה הזו למחאות עם מוזיקה קוריאנית מסורתית - כי בשנות ה-60-70 פאק ניכס למדינה "אוצרות לאומיים" שכללו את התכנים הללו - מנגנון המייחס לאנשים תואר "נכס אנושי" סביב אומנויות.
מנגנון שלפיו יש אוצר לאומי אנושי יחיד, וקידום מתאפשר רק כשהנכס המכהן מת - מביא לקושי ענק בקידום אומנויות כאלו.
עד שנות שה-80 בעצם לא ידעו כבר איך להקשיב לפאנסורי, איך להעריך אותו - מוזיקה קוריאנית מסורתית - מ-1962 פאנסרי מוכר ע"י אונסקו כנכס אנושי לאומי.
Added to timeline:
Date: