תרבות בצל הסנגוקו (jan 1, 1467 – jan 1, 1600)

Description:

בשטח של כל דאימיו הייתה השלטת סדר וחקיקה לפי אותו דאימיו... במקביל לתעשיית הנשק ועידוד הנשק, בהכרח צמחו גם דברים נוספים, ראו גידול באוכלוסייה - תרבות בצל/בזכות המלחמה.

מצודות שהוקמו בתקופה הן נכסים חשובים עד היום, מצודות שנבנו בתור מבוך מבלבל עבור פלישות מפתיעות - היום מרכזים תרבותיים-תיירותיים חשובים.
בתקופה זו יש זיהוי של תאטרון נו עם סמוראים, לפי זיהויים עם האליטה ועם שוגונאט אשיקגה (אצולה לוחמת) - בכל מצודה בערך היה תאטרון נו, להראות שהלוחמים לא רק פראיים אלא גם תרבותיים.

מתפתח סגנון ציור חדש סביב אייטוקו קאנו, ציורי דיו עדינים המזכירים מאוד את ציורי הזן - ההבדל המרכזי הוא הרקע הזהוב המפואר-בולט יותר בציורי אייטוקו, ציורים אלו היו נפוצים במצודות - אפילו בחושך, מעט מאוד אור היה מספיק בשביל להיות מוחזר מהציורים ולהאיר חללים, איפשר להימנע מהדלקת אורות בולטים כלפי חוץ.

שתיית תה נהייתה פופולרית כברת בזכות אייסאי (רינזאי), עכשיו יש סיבה נוספת לפופולריות - גם הבריאות וגם הערנות המיוחסת למשקה. בעיקר תחת הידיושי טויוטומי, מתבסס טקס התה בתור טקס חשוב למעמד הגבוה.
הטקס כולו אומנות בפני עצמו, חשיבות למקום הביצוע - בד"כ בביתן ממנו ניתן להשקיף על גן יפה, ביתן עם דלתות נמוכות שמצריכות היפרדות מנשק בשביל להיכנס דרכן - מנוצל בתור מבנה למפגשים דיפלומטיים.
בטקס בד"כ משתמשים בכלים פגומים, הדגשת היופי דווקא דרך הפגמים - רעיונות מאוד בודהיסטיים, בנוסף לסידורים הדאואיסטיים ברחבי הביתן עצמו.
סן-נו-ריקיו עבר הכשרת בודהיזם זן, מייחסים אליו את ביסוס הפורמט הרישמי של טקסי התה - היה מקורב להידיושי, תרם למינוף הרעיון.

Added to timeline:

Date: