תקופת המדינות הלוחמות - סנגוקו (jan 1, 1467 – jan 1, 1600)

Description:

תקופת הסנגוקו מתחילה תוך כדי תקופת מורומאצ'י, ונפתחת עם מלחמת אונין. עליית כוחות בפריפריה שצוברים כוחות ומתפתחים כגורמים שלטוניים עצמאיים, לחימה של כולם מול כולם.

בתקופה עולים אינדיבידואלים בפריפרייה לגדולה, דרך צבירת כוח והוכחת יכולותייהם - בניגוד לתפקידי הניהול שלוחמים-אצילים היו מקבלים בפריפריות בד"כ עד אז. השליטים הפרובינציאליים החדשים הללו קראו לעצמם דאימיו - הדגש הוא על כינוי עצמי, ולא על קבלת המעמד - לא מדובר בנתיני השלטון, אלא בגורמים עצמאיים חדשים.
הדאימיו עלו לשלטונם כל אחד על בסיס כישורייהם הצבאיים והטקטיקות המנצחות שפיתחו/ניצלו - דאימיו היה מקים מדינה משל עצמו, אפקטיבית - כל דאימיו השליט סדר משלו בטריטוריה שלו, והיו תחרויות על טריטוריות בין דאימיו-ים.
דאימיו מנצח היה מציע לפעמים נתינות לדאימיו המובס, למשל שישבע לו אמונים במלחמה נגד דאימיו שלישי - או פשוט לספח את שטחי המובס לשטחי המנצח.

עליית דאימיו שונםי מדגימה רעיון חשוב בתקופה, גקוקוג'ו - גבירת "נמוכים" על "עליונים", משקף את חוסר התלות של הדאימיו ברקע אצולה או במעמד קודם, ושהם עלו מ"כלום" והשיגו את שלטונם בכוחות עצמם.

בתקופה עולים גם גורמים המתנגדים לדאימיו כזה או אחר, איכרים לוחמים - ג'יזמוראי - פשוט כי אין להם נאמנות כלשהי כלפי אף דאימיו או משהו בסגנון, איכרים שלא רצו להיות נתינים של אף אחד.

עולםי גם נזירים לוחמים כגורם בפני עצמו - איקו-איקי - לוחמים מאוד ברוטאליים, הפעם נזירים-לוחמים שהם לא רק ממקדש הטנדאי על ההר. בעיקר התקוממויות של נזיירם שהזדהו עם ג'ודושו, תנועת הזדהות עם המקדש ולא עם הדאימיו - הכי הרבה הזדהות עם שינראן וג'ודושינשו, לא בתור משהו פוליטי. לפעמים דאימיו היו חוברים זה לזה בכדי להתמודד מול איקו-איקי - הנזירים הללו היו נלחמים עם הסוף המר, כי "אמידה ישמור עליהם" וכך אין להם יותר מדי מה להפסיד, לעומת הדאימיו שבסופו של דבר רוצים להרחיב את השפעתם.

Added to timeline:

Date: