הרסטורציה של טונג ג'ה (jun 7, 1860 – sep 15, 1875)

Description:

ב-1860 סין בקרשים. הטאיפינג משתוללים ברחבי סין, יש מרידות אחרות, הסכמי בייג'ינג משפילים..
ההרגשה היא שסין על סף שינוי מהותי.
אט אט סין עושה רושם של התייצבות ושיקום, ושל כניסה לתקופה חדשה ומוצלחת.
קצת כמו חאן המוקדמת והמאוחרת,
טאנג לפני ואחרי מרד אן לו שאן. אך המקרה הזה לא דומה. ההתייצבות היא לזמן קצר ונכשלת בסופו של דבר.
תקופה זו נקראת "הרסטורציה של תקופת טונג ג'ה" שהיה קיסר באותה תקופה. עוד משמעות היא "שלטון משותף".
****************************************
הרסטורציה של טונג-ג'ה 1861-1875 –
כשהזרים עומדים בשערי בייג'ינג הקיסר בורח לבירת הקיץ ומת שם.
היורש היחידי היה בן 4 ותקופתו נקראת טונג ג'ה – שלטון משותף – של שתי עוצרות חזקות.
מאבק הירושה של 1861 מביא לשלטון קואליציה השולטת בשמו של הקיסר הקטין שתקופתו תיקרא "טונג-ג'ה" ["השלטון המשותף" של שתי העוצרות]:
הנסיך גונג, אחי הקיסר הקודם
אם הקיסר, העוצרת "האלמנה המערבית" צה סי – אימו של הקיסר.
הקיסרית [=אשת הקיסר הקודם], "האלמנה המזרחית" צה-אן
הפקיד המנג'ורי ון-סיאנג
לצידם- המנהיגים הקונפוציאניים בפרובינציות:
דזנג גואו-פ'אן, דזו דזונג-טאנג ולי חונג-ג'אנג.
****************************************
מטרות הרסטורציה

1. דיכוי המרידות
המטרה הושגה במלואה, כבר הישג משמעותי.
2. שיקום מעמדה הבינלאומי של הקיסרות ושמירה על שלמותה, לא עוד ויתורים טריטוריאליים.
----הישג חלקי (בלימה זמנית של כרסום מעמדה הבינלאומי של סין ללא פיתרון יסודי לסוגיית הקשרים עם העולם)
3. שיקום מנהל אזרחי וצבאי תקין
הישג חלקי
4. שיקום הכלכלה
הישג חלקי

לאור נתוני פתיחה נוראיים מדובר בתוצאות מרשימות למדי
****************************************
המרידות, 1850-1877 ודיכויין

1864 דיכוי הטאי-פינג – המרידה הדרמתית ביותר והחשובה ביותר, יוצאת דופן כי היא מציבה אלטרנטיבה
1868: דיכוי מרד הניין – לוחמי גרילה
1872 דיכוי המרד של דו ון-סיו -מרידת שוליים
1873 דיכוי המרד המוסלמי בצפון-מערב – מרידת שוליים
1877 ניצחון על יעקב בכ בסין-ג'יאנג – מרידת שוליים

חשיבות ההצלחה: החזרה יחסית של הסדר האזרחי: פירוק חלקי של הצבאות החדשים, חזרה חלקית לשלטון תקין בכפרים וצמצום במיליציות המקומיות, החזרה של הבחינות שהושעו מאז תחילת מרד הטאיפינג. הוחזרו ב-1870. הרגשה של חזרה של יציבות. חזרה לשלטון תקין אך שונה מאוד
****************************************
סיכום עידן המרידות: 1851-1878

1. הרס אנושי וכלכלי חמור – 25 מיליון קורבנות או יותר
2. רגיונליזם: החלשת האחיזה של השושלת בחבלים. המושלים בפרובינציות משתפים פעולה עם השושלת אז פחות דרמתי.
3. ביזור מנהלי גובר: המכס הפנימי (ה-"לי-ג'ין") הופך למקור ההכנסה העיקרי לשלטונות החבלים- רגיונליזם כלכלי.
4. גידול בכמות הג'נטרי ושינוי באופיו עקב קניית תארים סיטונאית בזמן המרידות – כאמור, בזמן המרידות לא היו בחינות אך יכלו לקנות תארים. השושלת הייתה צריכה כסף אז זה היה הפתרון. בתחילה יש מיליון ג'נטרי (אנשים שעברו את בחינה מס' 1), ולאחר מכן 1.45 מיליון. מה שחשוב הוא שאנשים שמתווספים עכשיו הם לאו דווקא אלה שעשו את המסלול הרגיל, שישבו ולמדו לבחינות. אפילו להפך – אישים שצברו כסף כי היו קרובים לאזורי המסחר על החוף וצברו את הונם מסחר עם הזרים. משנה ערכית את הג'נטרי כי הם גדלו הרבה פעמים בקרבת הזרים.
5. תקדים להטלת ספק בכל הסדר הישן מחד ונכונות לאימוץ סלקטיבי של דרכים מערביות בקנה מידה גדול.
****************************************
ייצוב השלטון הפרובינציאלי

מדוע ניצלה החצר מהקריסה? יש איזון מסויים בין גורמי השלטון –
חצר
V
מושלים
V
העילית המקומית
V
העם.

יש קיסר אחד והוא הגורם הלגיטימי ללא תחרות.

1 מוקד השלטון הלגיטימי הבלבדי (ההוכחה ללגיטימיות של צ'ינג!)
2. נאמנות הצבא (בניגוד ליואן), גם אם הוא לא יעיל (צבא הדגלים, המיליציות), הוא נאמן ולא מנסה לאתגר את השלטון.
3. החצר כמתווכת בין המושלים (התלויים בה לאשרור מעמדם) לבין העילית המקומית (הזקוקה להון הסמלי: הסטאטוס מוענק בידי הקיסר בלבד).
4. קיצוניות המורדים משניאה אותם על העילית ועל כל מבקשי השקט
5. העם עייף ממרידות ושואף לשקט ולשלום הפנימי – די נמאס ממרידות היו בערך 15 שנים של בלאגן הרס והרג. יש ציפייה מהשלטון לעשות שינוי. כך אנחנו מגיעים לתפיסה שעולה לאחר דיכוי המרידות, במקביל לרסטורציה.
****************************************
עיקרי תנועת החיזוק העצמי

1. ללמוד מהזרים מה שדרוש כדי שסין תוכל תחילה להשתוות למערב ואחר כך לגבור עליו. "להשתמש בנוכרים כדי לשלוט בנוכרים" - ברור שהעולם שונה ושסין מוכרחה להתאים עצמה למצב החדש. על כן יש הכרה בצורך ללמוד מהמערב. המטרה היא ללמוד מה שצריך כדי שסין תוכל לגבור על המערב.

במילים אחרות: מודרניזציה הדרגתית בסין כדי להכלילה במשפחת העמים ללא לחץ ותוך התחשבות באינטרסים שלה [ניצול הרגיעה במצב הבינ"ל]
2. רעיון הטִי וה-יוֹנְג - שמירת המהות הסינית [טי] בתוספת הדברים השימושיים מהמערב [יונג]. – ההבחנה בין המהות לדברים השימושיים. המהות צריכה להיות סינים והצורה תגיע מהמערב. לפחות בתחילת התנועה הזו הדברים שנשאלים הם בשני תחומים עיקריים – צבא ודיפלומטיה.
****************************************
שלב א 1861-1872: לימוד שימושי מהנכרים

1. טכנולוגיה צבאית:
ארסנלים ומספנות תוך כדי דיכוי המרידות: רובים, תותחים, ספינות קרב עם מנועי קיטור; בתי ספר למכאניקה ולניווט. הישגים משמעותיים במאבק נגד המרידות – הקמת מפעלים בדרום הרחוק ולאט לאט גם צפונה. מייצרים ספינות קרב ע"י מומחים מערביים והכשרה של מהנדסים או טכנאים סיניים.
2. דיפלומטיה:
ה"דזונג-לי יא-מן" ("הלשכה הכללית", כפופה ל"מועצה הצבאית העליונה") הקדמה למשרד החוץ וחלוץ מפעלי מודרניזציה אחרים. במסגרת הדיפלומטיה מתפתח הרעיון החדש של שגרירויות קבע בארצות זרות.
הקמת בית הספר לשפות טונג-ון גואן; תרגום ספרי החוק הבינ"ל
משלחות סיניות ראשונות למערב
1875: בעקבות רצח נציג בריטי ביון-נאן: אימוץ רעיון של שגרירויות קבע בחו"ל

לצד זה: צעדים מסורתיים: שיקום חקלאי, החזרת שיטת הבחינות.

התוצאה: שיפור תפקודי בטווח הקצר, אווירת המשבר פוחתת - יש ניסיון לעשות סדר כמו שאנו מכירים מלפני, וגם קידמה ושינוי. הרגשה שהסדר התחיל לאט לאט לחזור ולהיות מושתת על כנו.
------------
סין אל מול המערב : בין התכחשות להכרה

1. תופעת "נמלי האמנה" והונג קונג – הצוהר על העולם המערבי.
2. משמעות הזיכיון- רובעים זרים בלב הערים הסיניות.
3. פעילות המיסיון : היבטים חיוביים ושליליים – מקימים הרבה בתי ספר ומאפשרים להרבה סינים שיושבים בנלי האמנה לרכוש חינוך מתקדם, קיבלו מילגות והביאו להפצת הידע המערבי לתוך סין.
4. הזרים בשירות הקיסרות הסינית – שירות המכס כדוגמא. המכס נקבע במסגרת ההסכמים של סוף מלחמות האופים אך מי שמנהל את המכס הוא בריטי שהופך את זה למנוף להבטחת הכנסה יציבה לקיסרות. מקפיד להעביר את מלוא ההכנסות לקיסרות ובתקופה של בלאגן ומרידות זה נשאר יציב.
5. הופעת אליטה מסוג חדש – חינוך מערבי בנמלי ההסכמה, צבירת עושר כתוצאה מקשרים עם זרים, לעיתים כניסה לעילית הלמדנית ע"י קניית משרות אבל רוב העלית הלמדנית ממשיכה להתכחש למימד האתגר במערבי. לא מעניין.

Added to timeline:

Date: