הטאי פנג (jan 1, 1824 – jan 1, 1855)

Description:

מרד הטאיפינג (1851-1864) וקריסת הסדר הפנימי
עידן המרידות

מלחמת האזרחים הגדולה בעולם. סמל לקריסת הסדר הפנימי במאה ה-19. צירופה עם מלחמת האופיום מביא את צ'ינג למשבר איום ונורא מכל כיוון אפשרי, ומה שמדהים הוא שהיא שורדת אותו. מצד אחד יש מרידות כמו שכבר פגשנו בכל סוף שושלת. מצד שני יש פה משהו חדש גמרי. מעבר להיקף העצום, זו פעם ראשונה שיש מרד שלא בא להגיד שגרוע פה אלא ממש מציב אלטרנטיבה עם אידיאולוגיה ממוצא זר.

תזכורת: פיצוץ אוכלוסין ומחירו
1. מחסור בקרקע לנפש = התרוששות האיכרים
2. מחסור באדמה ומים = עימותים בין בתי האב ובהדרגה בין קהילות גדולות יותר =העילית המקומית לא יכולה עוד לתפקד כעזר נאמן לשלטון
3. הגירת פנים: מוקדי מתח בין המהגרים למקומיים
4. היעדר עלייה מקבילה בהיקף הממשל = צמצום ביכולתו לשלוט באוכלוסייה
5. כניסה של גורמים חדשים לחלל הריק החברתי (אגודות הסתר הדתיות כדוגמא)
****************************************
הרקע למרד
1. רקע כללי: משבר דמוגרפי, כלכלי ומנהלי
2. החרפת המשבר הכלכלי עקב תשלומי המלחמה והגידול בסחר האופיום שממשיך וכך גם ההתמכרות. פוגעת בכל היבט של המדינה, צבא ואוכלוסייה
.
המצב הספציפי בדרום סין :
1. סוגיית החאקָּה "האורחים"] – קבוצה אתנית ספציפית שיושבת בדרום סין. בתקופה זו בגלל המשבר הכלכלי מתעמתת בצורה גורפת עם האוכלוסייה המקומית הקיימת שנמצאת גם היא באזורים המוכים האלה.
2. החלשות כלכלית של גואנג-דונג וגואנג-סי עקב מעבר הסחר מקנטון לשאנגחאי ונמלי ההסכמה האחרים. מעבר לכל המשברים הכלליים יש גם משבר ספציפי בדרום סין.
3. גידול באגודות הסתר והתחמשותן – בסוף מלחמת האופיום התארגנו מיליציות מקומיות בשנגחאי ופיזרו אותן עם הסכם נאנג'ינג. חלקן מתגלגלות להיות אגודות סתר והתוצאה היא הרבה אגודות עם פן צבאי, נשק, מוכנות ויכולת להלחם. מקשה על השלטון באזור זה.
****************************************
מקורות ההצלחה של הטאי-פינג
1. מסר לאומי/לאומני קיצוני (תואם את המסורת האנטי-מאנג'ורית בדרום סין)
2. מסר דתי-משיחי: הבטחת הגאולה "כאן ועכשיו" בממלכה השמימית שעתידה להיבנות מייד
3. מסר חברתי-שוויוני: העשירים חייבים לנו את כספם; אלה שחצי עניים וחצי עשירים יכולים להמשיך לעבד את שדותיהם; אבל חסרי הכול השאפתניים מוזמנים להצטרף אלינו. שבורים או עניים: השמיים יקיימו אתכם היטב.

אולם: כל אלה מנכרים את העילית באופן קיצוני! נוגד את העקרונות הקונפוציאניים הבסיסיים.
המלחמה של טאי-פינג: שילוב נשים בתפקידי לוחמה
****************************************
מהלך המרד: שלב א'

1851:
הכרזה על הממלכה השמימית של השלום (או: האיזון) הגדול – טָאי-פִּינְג טיֶין-גוֹ
1853:
כיבוש נאן-ג'ינג; הפיכתה ל"בירה השמימית" (天京). מאות אלפים נוהרים ל"צבא השמימי" – עיר עם הרבה מאוד יוקרה שמקושרת למינג. לכל אורך הדרך יש הרבה אנשים שמצטרפים ומרחיבים את שורותיו. רובם אמנם מהשכבות הנמוכות אך גם אנשים עם מיומנויות וכישורים צבאיים. התנועה הולכת וגדלה. לאחר שהוא מתייצב בנאנג'ינג הוא שולח מסע לבייג'ינג.
1854-1855:
המסע הצפוני לבייג'ינג; השושלת על סף קריסה – חרדה איומה של הקיסרות. למזלה הטייפינג מתפלגים בינם לבין עצמם והמסע לבייג'ינג לא ממשיך במלוא הכוח.
1856:
פילוג במחנה המורדים ומעשי טבח פנימיים. רצח "הנביא" האלטרנטיבי יָאנְג סיוּ-צִ'ינְג מסמל את קץ השלב הראשון באוטופיה.

הכס של חוֹנְג סיוּ-צ'וּ'אָן בבירתו השמימית – איך הטייפינג רואים את מלכות השמיים שהם מנסים להקים? הכתובת: "האחדות של השלום/האיזון הגדול".
****************************************
הארגון הפנימי של הטאי-פינג

1. תיאוקרטיה נוצרית בעלת מאפיינים סיניים (ספר טכסי ג'ואו) – משתמשים רבות בספר זה. חונג סה צ'ואן חוזר לספר של טקסי ג'ואו כי טקסי ג'ואו הוא מהתקופה הפרה קיסרית ומבחינתו של חונג מה שהוא עומד להקים היא מדינה נוצרית, אבל מדינה נוצרית שהיא לא משהו חדש, לא משהו מערבי אלא חזרה למודל קדום שהיה קיים בסין מזמן בתקופת האלים. טענתו שלא היו צריכים לסטות מדרך הישר וכעת אנו נענשים על כך.
2. צבא=חברה=מדינה=דת – הארגון מתבסס על סדר שראינו פעמים רבות – לוקחים את האזרחים של המדינה והופכים אותם ליחידות צבאיות (במקרה הזה 25 משפחות דתיות שכפופות למנהיג דתי ופוליטי שלהן.)
3. חוק מקרקעין שוויוני (קומוניסטי)– אחד הדברים שאפיינו את טייפינג בשלב זה הוא החוק הזה. משמעותי מאוד מבחינת הכפופים לו.
4. שוויון האישה ואיסור זמני על מין; טהרנות מוסרית (לא להנהגה) – הפרדה חדה בין זוגות נשואים וגברים ונשים בכללי. צריך לשמור על טוהר מוסרי.
5. בחינות – כדרך להכנס למינהל. הבחינות על כתבי הקודש. גם נשים יכולות בפעם הראשונה והאחרונה בהסטוריה הקיסרית לגשת לבחינות.
6. מונותיאיזם קיצוני – חוסר נכונות לקבל דתות אחרות, דת אקסקלוסיבית. לא מוסיף לו נקודות זכות כי קשה מאוד לשתף פעולה עם מורדים וכוחות אחרים שקיימים בשטח.

הבעיות: איוש המנהל המקומי ופלגנות מובנית בחצר. האנשים שעברים את הבחינות לא מבינים דבר וחצי דבר בניהול. חונג נותן לעוד אנשים להיות מלכים וזה הופך אותם לשווים.

התכנית האגרארית של טאי-פינג: מבנה פוליטי-צבאי דתי סדור + חוק מקרקעין שוויוני. בפועל היישום כנראה הוגבל ל"בירה השמימית" בנאן-ג'ינג ולא נוסה באזורי שליטתם האחרים- שדות שווים לכל אחד (מזכיר את טאנג) – לא מצליח בפועל. הקומוניסטים התלהבו מזה. נסיון לעשות שינוי דרמטי לטובת השכבות הנמוכות.

המנהל הכלכלי: הניסיון לקיים מערך סדור של מיסים ושל חוקי קניין

התעמולה הדתית של הממלכה השמימית – גם העניין שהנצרות הייתה לפני התקופה הקיסרית, תיאור מאוד ספציפי של התנך ושל הברית הישנה, בעשרת הדיברות של הטייפינג נוספת הדיברה "לא תעשן אופיום". פוריטניות מאוד גבוהה (התנזרות מאלכוהול ומין).
****************************************
המשבר הפנימי: פרשת יָאנְג סיוּ-צִ'ינְג ומרחץ הדמים בבירה השמימית, 1856

מצביא טוב ואיש שמתחרה בחונג סה צ'ואן על ההנהגה. גם לחונג וגם ליאנג היו הרבה התגלויות והוא מצליח לשכנע את האנשים עד כדי כך שהם קוראים לו רוח הקודש. הוא מהווה התנגדות רצינית לחונג סה צ'ואן ויקשה לערער עליהם אם הם מגיעים מלמעלה. התוצאה היא שחונג מנסה ליצור מצב בו ירצחו את יאנג, כמה מלכים קושרים קשר כנגדו אך העסק תפוצץ כי הוא מצליח לברוח ויש התנגדות לכך. כתוצאה מכך חונג הורג את הקושרים לאחר שהם הרגו את יאנג. ההנהגה הורגת את כל האנשים בתוכה והוא בעצם מחסל את האליטה, את המצביאים הטובים ביותר שלו. נראה שהמדינה על סף משבר. בשנה זו קורית מלחמת האופיום השנייה.
****************************************
מהלך המרד שלב ב'

1857:
המשבר ואובדן רב השטח – נראה שהולך לשקוע מרד הטייפינג.
התחייה של 1858-9-
כיבושים בצפון-מזרח של האירופאיים, והם עצמם מתפשטים בכיוון דרום למזרח לג'יאן-נאן, מתמקדים בלצבור שם כוח.
1861:
שליטה בג'יאנג-נאן : שיא העוצמה
1861:
ראשית הכישלונות – לאחר שנחתם חוזה בייג'ינג והשלטון מתפנה להתמודד עם המרידות.
1864: הקריסה
****************************************
מתנגדי הטאי-פינג

1. העילית המקומית מתגייסת בהמוניה להגנת השושלת ונגד המורדים. מצליחים להציל את השושלת.
א. דזנג גואו-פאן(1811-1872) וצבא חונאן
ב. פקודיו של דזנג: דזו דזונג-טאנג (1812-1885) ולי חונג-ג'אנג) 1823-1901).
2. סיוע זר לשושלת "הצבא המנצח תמיד" של ווארד (Ward) וגורדון [מ1860]. סיוע של אמריקאים וצ'ארלס גורדון הסיני

הרפתקנים זרים בשירות שני הצדדים – מערביים שבהתחלה הם בשירות שני הצדדים, גם הטייפינג ואז מצטרפים לסינים החל מ1860. אנגלים צרפתים שבאים לעזור לשושלת

צ'ארלז גורדון "הסיני" (1833-1885)- עמד בראש הכוח המערבי שעזר לסינים. דוגמא להרפתקן אירופאי מהסוג שהיה מאוד פופולרי אז. לחם במלחמת קרים, לחם במלחמת האופיום השנייה, אך הגיע כשנגמרה. הצטרף למלחמה כנגד הטייפינג. מקים מעין מיליציה של מערביים ומביא אותם להלחם עבור השושלת ונגד הטייפינג.
הקרבות האחרונים: 1862-1864 – הטייפינג מתבצרים ובערך 100,000 טייפינגים מעדיפים למות על קידוש השם ולא להצטרף לשושלת. קרב עקוב מדם, נאנג'ינג נפלה ב-1864
המצור של צ'ינג על נאן-ג'ינג: העמידה האיתנה של טאי-פינג
נפילת נאן-ג'ינג, 1864- כשנופלת, התנועה מתחסלת לחלוטין. מי שלא נפל על קידוש השם דאגו להעניש אותו. אחרי התבוסה: אבוי למנוצחים. התעללו בכל מיני דרכים מגוונות, השושלת לא גילתה רחמים. התנועה מחוסלת לחלוטין. החזיקה 14 שנה אבל לאחר החיסול של ההנהגה היא נעקרת מהמפה.
****************************************
הסיבות לכשלון הטאיפינג

1. אידאולוגיה אקסקלוסיבית- הן כנגד נוצרים והן כנגד כוחות סינים אחרים [ניין ושות]; מנכר מלומדים.
2. כשלי ההנהגה- מריבות בתוכה; רחוקה מתומכיה מבחינת אורח חיים ומצב כלכלי- אי יישום התכנית הכלכלית מביא לעוני נורא בעיקר בכפרים- נשארו תנועה עירונית
3. לא מצליחים להנהיג התנגדות למנצ'ואים- נראים ע"י חלק מהסינים כזרים לא פחות מהם
4. אסטרטגיה שגויה- לא עולים על בייג'ינג; לא כובשים שאנגחאי
5. תנועה בעלת שורשים קצרים- קל לחסלה יחסית- בניגוד לאגודות הסתר שהן חלק מהתרבות העממית.
****************************************
עידן התוהו ובוהו: המרידות של 1850-1878 – אוסף של מרידות שמפוזרות ברחבי סין באותה תקופה.

Added to timeline:

Date: