שקיעת צ'ינג (jan 1, 1770 – jan 1, 1912)

Description:

ביסוס במאה ה-17; שיא במאה ה-18; שקיעה במאה ה-19

הישגיה של צ'ינג

הרחבת גבולות הממלכה; ביטחון בגבולות- המונגולים הופכים לבעיית פנים
רווחה כלכלית (+עליה דמוגרפית)
מנהל יעיל למדי
יחסים תקינים בין סינים לנכרים בשלטון
יציבות פוליטית

גורמים להצלחה

האישיות המיוחדת של הקיסרים
מדיניות "רב-תרבותית" מתוחכמת
שילוב מוצלח של היבטים נכריים וסיניים בממשל (כגון איזון בין הספרא לסיפא)
גמישות יחסית בתוך המסגרת המנהלית והחברתית הנתונה

התוצאה: השיפור מושג ללא תמורות מבניות אלא על ידי מיצוי מוצלח של הקיים: מחזק את האווירה של "עסקים כרגיל" וחוסר הרצון לשנות דברים מן היסוד
****************************************
צ'ינג בדרך לשקיעה: המשבר המבני

1. תופעת "המחזור השושלתי"? שושלות מתחילות עם קיסרים חזקים, עושים רפורמות ולאט לאט מתחילים להיות קיסרים חלשים. דבר זה לא קרה בצ'ינג עד שלב מאוחר. צ'יין לונג היה אחלה קיסר אך לאחריו ירדו הקיסרים לרמה נמוכה.
2. הבעיה הדמוגרפית והשלכותיה
השלכות טכנולוגיות וכלכליות
השלכות אקולוגיות
השלכות מנהליות
ערעור היחסים בין השלטון, העילית והעם
שקיעה צבאית

3. ראשית המרידות: "הלוטוס הלבן" כתמרור אזהרה
4 האתגר המערבי: "שיטת קנטון" ובעיותיה – עניין חדש שנכנס לתמונה שלא היה קיים עד כה.
****************************************
הקיסר צ'יין לונג בערוב ימיו –
פחות מרשים. קצת נשבר לו, אנחנו באמצע המאה ה-18, תפיסתו היא שהוא פתר את הבעיה המרכזית של צ'ינג ויכול להיות יותר לארג', כלומר

בעיות
א. פטורים גורפים ממסים: נדיבות יתר של הקיסר?
ב. הפסקת הרדיפה של הפקידים המושחתים: השחיתות חוגגת
ג. רפיון מנהלי: המדינה מאבדת את אחיזתה בחברה -אין התאמה בין מספר הפקידים לאוכלוסייה הגדלה

ראשית המרידות: "הלוטוס הלבן" כתמרור אזהרה
****************************************
השחיתות בחצר: פרשת חֶה-שֶׁן– סמל לכל הבעיות של צ'ינג באותה תקופה

חֶה-שֶׁן ( 1755-1799): שומר הראש שהפך לבכיר השרים – הפך לשר האוצר ולאחר מכן אחד הבכירים שמנהל חצי מדינה. הוא מייצג את כל הצדדים הרעים בחצר של צ'יין לונג. הוא מנצל את עלייתו, מקדם מקורבים, הכניס לכיסו הכנסות מדינה, בנו של צ'יין לונג הוציא להורג את חה-שן.
****************************************
המשבר המבני: הבעיה הדמוגרפית –
תמיד בעיה מסיבית בסין. אוכלוסייה שפחות או יותר ממכפילה את עצמה בצ'ינג פעמיים- הפעם השנייה בראשית המאה ה-19. לקראת אמצע המאה ה-19 שליש מאוכלוסיית העולם הייתה בסין. איך אפשר להאכיל את כולם? אי אפשר. לגידול האוכלוסין יש השלכות רבות.

השלכות גידול האוכלוסין:
1. היקף הקרקע לנפש פוחת יותר איכרים מתרוששים ונפלטים מהקרקע; הגירה פנימית וחיצונית
2. התחרות הגוברת על אדמה ומים מערערת את הסדר החברתי ומחלישה את שיתוף הפעולה בין המדינה לעילית המקומית. אולם למדינה אין לכך מענה.
3. בצד העילית המקומית קמים מחדש גופים הממלאים את החלל הריק בניהול החברה המקומית. חזרה של אגודות הסתר הדתיות, שראינו צצות רבות במקרה של משבר ככלי או חוסר סדר חברתי שמתלווה אליו.
--------------
בעיית העוני התמידי:
האיכרים והבצורת – גידול האוכלוסין מביא לירידה במצב הכלכלי. אנשים מתאבדים כי אין להם כסף ומשליכים את ילדיהם לנהר כי אין להם איך להאכיל אותם. מתחילה הגירה מסיבית שהתחילה במעבר בין מינג לצ'ינג אך כעת מתרחבת.

ההגירה הסינית:
דרום-מזרח אסיה, טייוואן, מאנג'וריה – חווה צ'יאו – לחיות מחוץ למדינה. הרבה הגירה לדרום מזרח אסיה. נשארים עם סין בקשרי מסחר. יש גם הגירה בתוך סין עצמה- טאיוואן ומנצ'וריה. סין מעודדת הגירה לטאיוון כדי להפוך אותה לחלק אינטגרלי יותר מהיבשת. גם עם סינצ'ינאג מנסים את זה אבל פחות תופס כי יותר קשה לעבד אותה. גם מנצ'וריה נפתחת למהגרים סינים רבים שעוברים אליה. הבעיה היא שרוב השטחים שצ'ינג מוסיפה לעצמה לא יכולים לקלוט הרבה אוכלוסייה.
-------------
שובן של מרידות –
כתוצאה מריבוי האוכלוסין ותנועות ההגירה. מרידות קטנות יחסית ברובן שמדוכאות ע"י השושלת אך חלק יותר משעויות. העובדה שיש כל כך הרבה מרידות היא סימן אזהרה לכך שמשהו לא בסדר. כמעט ולא היו מרידות בזמן צ'ינג. מאז מרד שלוש הנחלות לפני מאה שנה. חלק גדול הממרידות נובעות מהמאבק בין המהגרים לאוכלוסייה המקומית באזור, כמו בטאיוואן לדוגמא. כמו כן, המיאו, מיעוט גדול בדרום סין שמעולם לא נחשב לאחד מחמשת העמים אך בעקבות גידול באוכלוסייה המהגרים מגיעים לשטיחיהם ודוחקים אותם וכך נוצר מרד. עוד התבטאויות של מרידות באזורים שונים שנובעים מהגירה ומאבק על קרקעות. האליטה פחות דואגת לאזרחים ועולות אגודות הסתר.
****************************************
העילית המקומית כמשענת השלטון

מקורות חברתיים לכוח העילית
• עוצמה כלכלית
• יוקרה תרבותית
• כוחו של בית-האב )חמולה(
• שירותים לאוכלוסייה
• בוררות ופישור
• הבטחת הזיקה אל
השלטון )או תחליף לו(

מקורות פוליטיים לכוח העילית
• המדינה זקוקה למתווכים
)מיסוי, שיטור, רווחה(
• חינוך )תואר(: להביט
בפקיד "בגובה העיניים"
• קשר פוטנציאלי אל
העילית הבכירה )פקידים(


יחסי עילית-שלטון בתקופת צ'ינג


• רדיפות בראשית השושלת )+ זיכרון המרידות( מצמצמים את
עוצמתה ויהירותה של העילית

• מאז קאנג-סי: שיפור היחסים בין הקיסרות לעילית
– דאגה לתעסוקה )בחינות מיוחדות, פרויקטים למדניים(
– הפחתה הדרגתית של הלחץ הכלכלי
– רעיונית: שליטי המאנג'ו כמגני האורתודוקסיה הקונפוציאנית
ושומרי הסף של ערכי המשפחה

• התוצאה: איזון יחסי בין השלטון לעילית המקומית
– המשך הישענות על העילית לשליטה בכפרים
– שת"ף מוצלח במיוחד בתחום הסיוע לנזקקים, חינוך וכד'
– אבל: המשך ה"כבדהו וחשדהו" )איסור על מיליציות של העילית;
איסור על התארגנויות אופקיות מהסוג של מינג(
– הדלדלות המשאבים מחלישה שת"פ העלית עם הממשל ועם
האיכרים, אבל למדינה אין מענה אחר: הופעת מרידות
****************************************
מאפייני אגודות הסתר של צ'ינג:

א. התארגנות חברתית אוטונומית שלא על בסיס משפחתי טהור – עד אז החברה הייתה מאורגנת במעין חמולות. כעת יש בסיס אלטרנטיבי לתחושת שייכות
ב. הבסיס הדרומי (מסורת אנטי-מנג'ורית); מסר חזק נגד צ'ינג ובעד מינג (לפחות לכאורה).
ג. עירוב בין דת, פוליטיקה, כלכלה ופלילים, שודדים ופורעי חוק שהופכים למנהיגי האגודות.
ד. הלכידות הפנימית: פוטנציאל של הצבת אתגר לשלטון. מאמצים לעצמם סמלים- דגלים, כרטיסי חבר.. הם עוד לא מציעים אלטרנטיבה לשלטון אך הם בהחלט מתנגדים אליו. מראה כי השלטון איבד את מנדט השמיים.
****************************************
לאחר המרד הלבן

התמורות הצבאיות: ניצני שקיעת צבא הדגלים

1. צ'ינג מנסה לשמור על עליונות "צבא הדגלים" כצבא מקצועי ותורשתי במימון ממלכתי נדיב
2. אולם: עידן ארוך של שלום ושחיקת הקצבה של הלוחמים מחלישים את כוחה של העילית הצבאית הזו
3. ההישגים בחזיתות החיצוניות בצפון ובמערב הושגו הודות לשילוב הכוח הצבאי (לוחמי הדגלים בצירוף פרשים מונגוליים) וכוח פוליטי-תרבותי
4. בחזיתות האחרות (בדרום או מול מורדים למיניהם), הצבא של הדגלים מקרטע. סממן רע לבאות
****************************************
המערב מנסה להגיע לסין- הפורטוגזים, הישועים אבל בסה"כ בהיקף מאוד קטן. בסוף המאה ה-18 התמונה משתנה כי המערב מתעצם וכי הגורם העיקרים שהסינים מבאים איתו במגע הוא הבריטים. אימפריה עשירה, ששולטת על שטח עצום, כמות אנשים גדולה והיא בעצם רואה בצ'ינג איזשהוא ביטוי להגשמת האינטרסים שלה.

האימפריה הבריטית בשיאה - מאה 19
חברת הודו המזרחית הבריטית: חוד החנית של החדירה הבריטית לסין – חברה מסחרית שאחראית על ההתפשטות הבריטית להודו והאינטרס המיידי שלה בסין הופך להיות התה. הביקוש אדיר לתה, משי ופורצלן, אך בעיקר תה כי אי אפשר לגדל אותו באנגליה. כמו כן גישה מרקנטליסטית שמבקשת לסחור עם סין.
-----------
היחסים עם המערב

המערב במאה 19: שוויון בין מדינות; יחסים דיפלומטיים; חוק בינלאומי מחייב; חשיבות מרכזית למסחר וגיבוי ממשלתי לו.
סין: יחסי חוץ ע"פ שיטת המנחות: עליונות סינית והעדר שוויון; סחר חוץ כטובה של הקיסר לנוכרים ולא כאינטרס סיני.

אין משרד חוץ. לראשונה יוקם ב1900! מדיניות החוץ מנוהלת ע"י:
א. משרד הטכסים [מנחות]
ב. לי פ'אן-יואן- משרד לענייני הנחלות [מרכז אסיה, רוסיה]
ג. משרד המשק הקיסרי [מיסיונרים].
----סחר החוץ מוגבל ע"י החצר
****************************************
לאחר מלחמת האופיות השנייה

מקיסרות למדינה: שינויים במד"ח הסיני
1861: יסוד ה-דזונג-לי יא-מן (הלשכה הכללית, מעין משרד החוץ הכפוף למועצה העליונה)
לשכה זו מנהלת את היחסים עם הזרים.
ברור כעת שהעולם השתנה ויש מערכת שונה של יחסי חוץ שצריך לדעת איך לנהל אותה.
א. הקמת בי"ס לשפות זרות
ב. משלחות סיניות ראשונות למערב
1873: פרשת טייוואן/ליו-צ'יו: אימוץ מושג הריבונות
1875: בעקבות רצח נציג בריטי ביון-נאן: אימוץ רעיון של שגרירויות קבע בחו"ל

פתיחות בינ"ל בדרך ל"מודרניזציה"?

ויתור על שיטת הטריביוט! ב-1860 בעקבות חוזה בייג'ינג השיטה מתנפצת, וסין נכנסת לתקופה חדשה ושונה.
****************************************
סיכום: ראשיתן של "מאה שנות ההשפלה הלאומית"

1. כרסום בריבונותה של סין (זכויות שיפוט עצמי לנכרים, מגבלות על קביעת רף המכס)
2. ההשפלה של אישור סיני ליבוא האופיום
3. פגיעה טריטוריאלית (הונג-קונג, שטחים בצפון-מזרח)

השאלה: מדוע סין לא התעשתה? למה היא לא עושה רפורמה ויוצאת מהבלגן? אולי בגלל הבורות הסינית, חוסר ההבנה שלה את המערב מבחינה רעיונית וטכנולוגית. חלק מהסיבה שזה לא עובד הוא בגלל שסין מוצאת את עצמה גם עם שורה של מרידות חדשות שמשתמשות באידיאולוגיות זרות, והפעם מציבות אלטרנטיבה אמיתית לשלטון הקיסרי.

Taiping Rebellion 1850-1866
מתוך שורת המדירות האלה עולה מרד טייפינג- מלחמת האזרחים הכי גדולה שנראתה בהסטוריה- קרוב ל-30 מיליון קורבנות ומונהג ע"י המנהיג הסיני בנו של אלוהים ואחיו של ישו.
***************************************
עידן התוהו ובוהו: המרידות של 1850-1878 – אוסף של מרידות שמפוזרות ברחבי סין באותה תקופה.

סיכום עידן המרידות: 1851-1878
1. הרס אנושי וכלכלי חמור
2. רגיונאליזם: החלשת האחיזה של השושלת בחבלים
3. ביזור מנהלי גובר: המכס הפנימי (ה-"לי-ג'ין" ) הופך למקור ההכנסה העיקרי לשלטונות החבלים; מרכז הכובד הכלכלי והצבאי נע מהבירה לחבלים
4. עליה גדולה בכמות הג'נטרי (אליטה חברתית) וגיוון בהרכבו עקב קניית תארים סיטונאית בזמן המרד
5. תקדים להטלת ספק בכל הסדר הישן מחד ונכונות לאימוץ סלקטיבי של דרכים מערביות בקנה מידה גדול.

מדוע השושלת לא נפלה?
א. עליונותו הסמלית של הקיסר
ב. עומק הזיקה בין השלטון לבין העילית
ג. יציבות בצמרת: העדר מרידות צבאיות
****************************************

Added to timeline:

Date: