מינג הבשלה (jan 1, 1450 – jan 1, 1600)

Description:

ההשפעה המונגולית בשושלת נחלשת והשושלת ממשיכה יותר את סונג

המלומדים בתקופת מִינְג: עוצמתם וחולשתם
למרות (בגלל?) ההשפלות בימי יואן ובימי ג'וּ יוּאָן-גָ'אנְג, העילית הלמדנית מגיעה לפסגת כוחה:
1. כוח מנהלי (בחינות!)
2. כוח חברתי (העילית המקומית)
3. כוח תרבותי (שוב, בחינות והשפעתן)

אבל: תחושת חוסר סיפוק פוליטית-חברתית
גם כי קשה מאוד לעבור את הבחינות וגם אם עוברים את הבחינות ומקבלים משרה, די מהר מתברר שהמציאות מקבלים משכורת קטנה ואז אתה נאלץ לקחת שוחד, והקיסר לא תמיד כזו מציאה גדולה כמו שדמיינת.
-----חידושים רעיוניים ותרבותיים-----------
****************************************
שיטת הבחינות: תמורות היסטוריות
ראשיתה בימי חאן
שיקומה בימי סוי וטאנג
סונג הצפונית: הופכת לנתיב היוקרתי של הכניסה לעילית; פחות דומיננטית בשושלות הזרות
דעיכה ביואן ומעמד לא ברור בימי ג'וּ יוּאָן-גָ'אנְג
-----------מאז ג'ו די ("השמחה הנצחית"): הנתיב הבלעדי כמעט לקריירה פקידותית וליוקרה בחברה המקומית---------

מערך הבחינות מאז מִינְג
שנגיואן – הבחינה בנפה, סטודנט ממלכתי הודות לבחינה, המלצה או קנייה. מזכה בהטבות מסויימות ומאפשר לגשת לבחינה בחבל.
V
ג'ורן- הבחינה בחבל -האדם שרומם – מזכה במינוי זוטר בניגוד לשושלת סונג
(החידוש: מי שקיבל את הג'ורן יכול לקבל כבר משרה)
V
ג'ין-שה- הבחינה בבירה, "המלומד שנכנס"- מזכה במינוי מכובד.
**********************
השינויים בתכנים של הבחינות
1. הבלטת חשיבות "ארבעת הספרים" (דחיקת הדיונים הפוליטיים למעמד שולי יחסית)
2. אימוץ גורף של הפירושים של ג'ו סי: הצרת האופקים של המלומדים (אם כי הויכוח על הפרשנות של הטקסטים יישאר)
3. מסוף מאה 15- ה "המסה מתומנת הרגליים" – האחדת סגנון התשובות – הדרך לכתוב את התשובות לחלק הראשון של הבחינה, חלק שעוסק בארבעת הספרים. בחלק הראשון של הבחינה מקבלים ציטוט מהספרים וכותבים פרשנות עליו. מסוף המאה ה-15 נקבעת גם הדרך לכתוב את התשובה הזו ויש לה מבנה של 8 פרקים. לכל חלק מתוך השמונה יש את המבנה שלו וצריך לכתוב את התשובה בכמות וצורה מסויימת.

התוצאה: הסתאבות גוברת ופורמליזם. ככל שהשיטה מסתאבת כך גוברים הקולות הביקורתיים: אולם יותר ויותר קשה לשנות את דרכי העבר...
*********************
השלכות שיטת הבחינות
פוליטית:
גיוס אנשים מוכשרים למנהל; חיזוק הלגיטימיות של המשטר (שנשלט בידי "הראויים"); כלי לוויסות העילית מבחינה ג"ג (לדוגמא, כמה אנשים מנפה מסויימת יעברו את הבחינה) ותרבותית
חברתית:
הבטחת ניעות בקרב העילית הרחבה (גברים בלבד); אשרור הזיקה בין עושר, חינוך וסטטוס. סיכוי זעיר לאיכר להצליח(מוביל ל) אשליית ההגינות
תרבותית
הגמוניה תרבותית של העילית והחצר; הבטחת האחדות התרבותית של העילית והעם; אך גם חינוך סכולסטי וחסר מעוף
VVVVVVV
הבחינות יצרו עילית רחבה בעלת אחידות ערכית ותרבותית מופלאה על אף מחלוקות אין-ספור
ָָָָָָָָָָָָָָָָָָָָָָָָָָָ****************************************
הכוח הגובר של עלית מקומית (ה-gentry)
שלוב כוח חברתי, כוח כלכלי וכוח פוליטי
כלכלית:
העושר הקרקעי+המסחרי מושקע בחינוך. הטבות מס לבעלי תואר זוטר
V
בסיס לניצול מעמדם לרעה (ידובר בשבוע הבא)
חברתית:
מתווכים בין השלטון לעם
א. עבודות לטובת הקהילה המקומית
ב. הנהגה רעיונית ותרבותית
פוליטית:
מקור עיקרי לפקידות; זיקה חזקה של העילית המקומית אל הממשל המקומי
****************************************
המלומדים מול הקיסר
ג'וּ יוּאָן-גָ'אנְג ניסה להגביל את כוח של המלומדים בחצר על ידי ריכוז כל הסמכויות בידיו
אבל: במהרה מאזן הכוחות השתנה. מדוע? כי המשטר של ג'ו יאנג ג'אנג אינו ישים. הוא ביטל את הפיקוד הצבאי העליון ואת תפקיד ראש הממשלה, וניהל הכל בעצמו. אלה שבאו בעקבותיו לא הצליחו להתמודד עם כל העומס ואסור להם להקים משרדים חדשים.
הקיסר פונה לכיוונים חדשים –
1. האפיק המלומד – המזכירים הקיסריים-
מלומדים עם ציונים ממש טובים בבחינות אבל ללא ניסיון מינהלי. הם משמשים במעין מזכירים, הקבינט של הקיסר. הם המקשרים בין משרדי הממשלה לקיסר.
2. האפיק של הסריסים –
הסריסים בתקופת מינג פורחים באופן חסר תקדים. הם ממלאים תפקידים מפתח כי הם קרובים לקיסר והוא סומך עליהם אישית. התפקיד הבסיסי שלהם היה לשרת את הקיסר בהרמונו. הם גם משמשים את הנשים וגם מחנכים את הילדים של הקיסר. אחד מהילדים המחונכים יהיה קיסר בסופו של דבר והסריסים מקבלים אצלו מעמד מאוד גבוה. הוא לעתים סומך עליהם יותר מעל המלומדים. אחד הדברים שמאפיינים את תקופת מינג הוא המקום של הסריסים.
****************************************
בעיות בתפקוד הקיסרים
הריכוז הקיצוני של הסמכויות אינו מביא בחשבון מגבלות אישיות של הקיסרים
התוצאה: זליגת כוח מהקיסר אל המזכירים שלו, או אל הסריסים
מאמצי קיסרים אחדים להשיב לעצמם יוזמה מנהלית מסוכלים בידי הפקידים שחוששים מפעלתנות יתר קיסרית.
התוצאה:
הקיסר הוא כל-יכול לכאורה, אך בפועל אינו אלא חותמת גומי
****************************************
כלכלה: חלום הצדק החברתי של ג'וּ יוּאָן-גָ'אנְג ושברו

החזון הכלכלי של ג'וּ יוּאָן-גָ'אנְג: אף איכר לא ירעב עוד
הדרך ליישום השאיפות:
א. ממשל חסכוני (מינימום כ"א מנהלי; צבא שמממן את עצמו) מיסוי מינימאלי
ב. חיזוק הקהילה הכפרית והחלשת העילית המקומית
ג. מניעת הריבוד החברתי (ובפרט דיכוי המסחר)
ד. משטר סמכותני יעיל, שיבער את השחיתות

השלכות המדיניות של ג'וּ יוּאָן-גָ'אנְג
1. אבדן השליטה של המדינה בכלכלה השגשוג מיטיב עם העילית בלבד
2. ריבוד חברתי קיצוני וסבלם של העניים
3. משטר נצלני ומושחת המתעמר בעם

התוצאה: השלד המנהלי המקורי נותר ללא שינוי, אך אופייה של המדינה משתנה ללא היכר. מדוע?

****************************************
כלכלה:המהפכה המסחרית השנייה: הכותנה והשפעתה

1. הכותנה הופכת לגידול הלאומי העיקרי (כ-45% ממשקי בית מגדלים אותה)
2. השפעות על מסחר: כותנה תמורת דגנים בסחר הבין-אזורי (המסחר משגשג בזכות השיפור בתובלה)
3. תעשיית טקסטיל משגשגת + מס' תעשיות אחרות (ברזל, נייר, פורצלן)
4. הכותנה מאפשרת ניצול גובר של כ"א (נשים, ילדים)=> אינבולוציה (גידול כלכלי ללא גידול בתפוקה לעובד)

התמקצעות בעבודת טקסטיל
שכלול נוסף בתעשיות פורצלן ומשי
גידולים מהעולם החדש
****************************************
בעיה כלכלית: פיתוח ללא פיקוח
המסחר מערער את המבנה הפוליטי של משקים זעירים ואוטרקיים לפיו בנה ג'ו יואן-ג'אנג את מערכת המיסוי שלו: התוצאה
פער גובר בין מבנה המיסוי למציאות בשטח
המדינה מתקשה למסות את המסחר, ועוד פחות מזה - את סחר החוץ שמתפתח באופן עצמאי

הבעיה המוניטארית: כישלון כסף נייר; הזדקקות למתכת הכסף ותלות גוברת בשווקי חוץ
לקראת מאה 16: תוהו ובוהו גובר במערכת המיסוי: פטור ממס לעליתא (עוברי הבחינות) מעודד איכרים להפוך לאריסים של הנל ולשלם להם ולא למדינה; ריכוז קרקעות; בעלי קרקעות נפקדים רודים בכפרים
התוצאות:
כפרים עניים מול ערים עשירות; חיזוק העילית המקומית על חשבון העם למטה ועל חשבון מדינה למעלה
****************************************
מעמד הסוחרים
ג'וּ יוּאָן-גָ'אנְג: ניסיון להשפיל את הסוחרים ולמזער את המסחר
בעקבות מהפכת הכותנה: המסחר משגשג יותר מאי-פעם. אבל:
א. המדינה לא מנצלת את ההון המסחרי לשיפור מאזן התשלומים שלה (כישלון צורב ביחס לסונג)
ב. הסוחרים מתעשרים אך נותרים במעמד בזוי למדי
ג. ההון המסחרי לא מושקע בפיתוח העסק אלא בניסיון לקנות אדמה ולהפוך למלומדים

האם זו הסיבה להיעדר פיתוח קפיטליסטי מקיף (רק---------------- "ניצנים")---------------------------------------
****************************************
הבעיות המוניטריות של מִינְג
1. איכות גרועה והעדר בטחונות לכסף הנייר גורמת לאינפלציה ולצאתו מהמחזור מאז אמצע המאה ה-15(ל-400 שנים הבאות!)
2. מחסור בנחושת מקשה על שימוש במטבעות נחושת
3. אמצעי החליפין העיקרי: מטילי כסף (ועקב כך: תלות ביבוא מתכת כסף מיפן ואח"כ מאמל"ט דרך הספרדים והפורטוגזים)
****************************************
סחר חוץ: ההזדמנות שהוחמצה?
מִינְג עודנה הכלכלה העשירה בתבל וסחורותיה מוערכות מאוד
אולם:
קברניטי השושלת לא מתעניינים בסחר חוץ ובסוף המאה ה-15 מפתחים יחס עוין כלפיו ומנסים למזער אותו

מדיניות קצרת רואי זו תביא לשורה של בעיות, בפרט עם המונגולים ועם "השודדים היפניים"
****************************************
בעיית "השודדים הגמדים"

"השודדים הגמדים" (ווֹ-קוֹאוּ) סמוראים יפנים בצירוף מבריחים סינים וקוריאנים
התופעה נגזרת מההסתגרות הימית של מִינְג
V
חושפים את חולשתה הצבאית של מִינְג
V
ימוגרו צבאית; אך הפיתרון האמיתי: היתר מחודש לסחר הימי ב-1570
****************************************
הבעיה המונגולית: תקרית טו-מו (1449)וסוף ההתפשטות הסינית
מחיר העיוורון הפוליטי של מִינְג
החומה הגדולה
המונגולים רוצים לקיים מסחר עם מינג והיא בתורה מסרבת אחרי טו-מו
לא רוצה שלום וסחר.

מִינְג מתקשה לנצל את הפילוג בקרב המונגולים
מסתגרת מאחורי החומה הגדולה ומסרבת לקיים יחסי מסחר עם המונגולים
מדיניות זו דוחקת את המונגולים לפעולות ביזה חוזרות ונשנות שמִינְג מתקשה להתמודד עימן
למעלה מ-100 שנה של מתח בגבולות ועלויות הגנה אדירות: הכול בגלל הסירוב לסחור!
****************************************
מעימות לפיוס: ההסדר עם המונגולים ב-1571
אלטאן ח'אן [1507-1582]: משקם אחדות חלקית של המונגולים; מאמץ בודהיזם טיבטי וזוכה להכרה מאת הדלאי-לאמה ה-3 (מעצב דפוס של קירבה בין מונגולים לטיבטים)
אחרי מלחמות רבות: הסכם שלום עם סין ב-1571 (הכרה רשמית מאת קיסר מִינְג)
סין מסכימה לתנאים שהציעו המונגולים במאה ה-15 (מסחר מסודר לאורך הגבולות) לכאורה יכלה לחסוך את המלחמות ואת החומה..
****************************************
מקאו – הבסיס הפורטוגזי מאז 1557
מוחכרת לפורטוגזים לאחר שמסייעים לסינים נגד הפירטים היפנים
מקום לחינוך של אנשים מהמערב.

ספרד בעיקר מייבאת את הכסף מדרום אמריקה לסין
****************************************
הכלכלה של מינג: שגשוג על תנאי

האידיאל של ג'ו יואן-ג'אנג: מדינה של חקלאים זעירים המספקים צרכי עצמם. מעורבות מינימלית של המדינה בכלכלה ומזעור המסחר.
בפועל: מאז סוף מאה 15: גידול כלכלי מואץ; גיוון גובר בגידולים ושיפור בתובלה כבסיס ל"המהפכה המסחרית השנייה":
א. עלייה בתפוקה החקלאית הודות לגיוון בגידולים;
ב. מסחור החקלאות (מהפכת הכותנה + משי); מסחור מקומי ובין-אזורי
ג. שיפור בתעשיות הטקסטיל והפורצלן (גם ליצוא);
ד. ריבוי עיירות שיווק חדשות וגידול בערים בינוניות (אך לא גדולות)
V
כל זה מביא לתחושת השפע; אולם בפיתוח של מינג יש בעיות מבניות:
א. המעבר לפיתוח אינבולוציוני (=הגדלת התל"ג למרות הירידה בתפוקה הודות להשקעה גוברת ויעילה של כוח אדם).
ב. מיעוט חידושים טכנולוגיים לעומת העבר
ג. נסיון לצמצום סחר החוץ עד 1570- וגם אחכ המדינה לא מפיקה ממנו הכנסות (אבל התלות בכסף הזר גוברת)
ד. שיטת רישום הקרקעות לא מעודכנת—העלמות מס בהקף אדיר ועלית העלית
ה. ריפיון גובר בשליטת המדינה בכלכלה- המשמעות: דפוס פיתוח שמיטיב עם העילית ולא עם המדינה

Added to timeline:

Date: