טוע'ון תמר (jan 1, 1333 – jan 1, 1368)

Description:

1333-55 תקופת השרים הגדולים [באיאן, טוע'טו]
1355-68 תקופת המרידות וההתפוררות


נפילת היואן בהקשר המונגולי:

במאה ה-14 יש משבר חמור בשתים מהח'אנויות.
שושלת היואן 1271-1368
האילח'אנים 1260-1335
אורדת הזהב 1260-1502 [קרים-1789]
הח'אנות של צ'אגתאי 1260-1370 [במזרח עד 1678]

משבר פוליטי
ירידה בכוח הח'אנים ועלייה בכוח מפקדי הצבא, רבים מהם קשורים לצ'נגיסים בקשרי נישואין- ירידה בכוח החאנים יש גם בסין אבל עלייה של מפקדי הצבא פחות חזקה. המרידות בסין יהיו מרידות איכרים, מרידות עממיות
אסונות טבע
(כולל המוות השחור) התקררות גלובלית, מגיפות, המוות השחור יותר באזור רוסיה, אירופה והמזרח התיכון. הרבה שטפונות.

נפילת היואן: ההקשר הסיני
מאז 1307: מאבקי צמרת אלימים; 7 קיסרים מתחלפים ב-26 שנים; היעדר אפשרות לנווט את המדינה. הרבה סכסוכי ירושה אלימים וחילופי שלטון.

הקיסר האחרון: טוע'ון תימור שון די"הקיסר שציית" [לחילופי המנדט]; 1333-1370. כלומר נאלץ להעביר את המנדט.
טוע'ון תימור היה קיסר חלש שלא מתעניין במנהל – הוא עלה בגיל קטן, גדל בארמון, לא התעניין ממש במה שקורה. ההסטוריה יחסית מכפישה אותו, השליטה מהרכזית אצל השרים ששלטו בקיסרות כשהוא היה קטן וניהלו מאבקי כוחות בצמרת, כל פעם שרים אחרים.
---------פקידות מפולגת; מאבקי כוחות בצמרת------

1. שקיעה צבאית
ב1279 כבשו את דרום סין באופן מרשים ומופלא, וכעת לא מצליחים להתמודד מול המורדים הסיניים. זה לא הגיוני.
2. אסונות טבע
הם פוגעים גם בלגיטימציה של השושלת וגם בתפקוד היומיומי כי יש רעב גדול שקשה לתת לו מענה
3. מרידות עממיות חסרות תקדים בהיקפן
מלחמת אזרחים אדירה שגובה קורבנות רבים ונמשכת עשרות שנים. בסופו של דבר נפילת היואן היא אחד הביטויים הכי גדולים של מרידה שמצליחה להחליף שלטון.
****************************************
מרידות האיכרים: מבט כללי
1. המימד הרעיוני: הלגיטימיות של המרד
א. תפיסת "מנדט השמיים" והזכות להדיח שלטון כושל
ב. תפיסת "העם העיקר": עוני נרחב=אבדן הלגיטימיות של השושלת
ג. דתות משיחיות כמקור אלטרנטיבי של הצדקה למרד
2. המימד הכלכלי: המתח בין השלטון, העילית והאיכרים:
א. על המשטר להבטיח קרקעות לכל האיכרים ומיסוי על כל הקרקע
ב. הקושי: חלוקת הרווחים בין הממשל לבין העילית המקומית שאחראית על האיכרים אבל גם הרבה פעמים נהנית לשלוט עליהם ולהפוך אותם לחסרי זכויות.
ג. חוסר היכולת לרסן את העילית: החולשה הבסיסית של יואן היא שהם לא ידעו איך לרסן את העלית, ובגלל זה המצב של האיכרים היה כה גרוע.
3. המימד החברתי: אפיק אלטרנטיבי למוביליות
א. החברה של יואן לא סיפקה אפיקי קידום שגרתיים לסינים שאפתניים.
4. המימד הפוליטי: המרד כהשתקפות החולשה המנהלית והצבאית של השלטון המרכזי
א. המשבר המחריף מקשה על השושלת למצוא מענה לאתגרים
****************************************
הבעיות הכלכליות והפוליטיות של יואן

בצפון:
חלוקת אדמות חופשית למקורבי השלטון
V
ירידה במספר האיכרים החופשיים
V
נטל המס הופך לכבד מנשוא.
מצד אחד המון אדמות בצפון שמחולקות לנסיכים או למצביאים, גנרלים והאנשים שכפופים להם וההכנסות שלהם נשארות באחוזה ולא מגיעות לשלטון המרכזי. אז השלטון צריך מיסים. האנשים שנשארו איכרים חופשיים, המס עליהם גדל וגדל ולפעמים הם בוחרים להתחמק מזה, נגיד נוטשים את האדמות שלהם והופכים לשודדים.
בדרום:
ניצול מחפיר בידי העיליות הסיניות; העלמת האדמות ממפקד הקרקעות
V
שוב נטל המס נופל על מעטים. בדרום האליטות הסיניות מנצלות את מעמדן כשליטים של האיכרים ומונעים מהם להיות איכרים חופשיים, ומצד שני גם לא משלמים על מיסים עבורם אז התוצאה שוב היא שמי שנותן את הקרקעות שלו לאליטות לא משלם מיסים והכסף לא מגיע לשלטון המרכזי.

ההתקררות הגלובלית במאה ה-14:
שורה של אסונות טבע, מגפות, הידלדלות היבולים. דבר זה מחריף מאוד את המצב לצד הקשיים הכלכליים. גם מי שמנסה להחזיק מעמד ולשלם מיסים וגם מי שמנסה לעלות על חשבון האיכרים – כולם נפגעים מזה.

החצר של יואן:
היעדר מדיניות עקבית של קידום החקלאות. היה ניסון לתת צדקה או עזרה לאזורים שנפגעו מאסונות הטבע אבל היה קשה לעמוד בכמות הגדולה של אסונות הטבע. בנוסף, מדיניות של קידום חקלאות לא ממש הצליחה להמשך אחרי שלטון קובלאי חאן. אז הגענו למצב של אסונות טבע כשהממשל לא יודע איך לנהל את המצב או לתמוך באזרחיו.
****************************************
ההשלכות של הבעיות

1. דחיקת האיכרים אל מחוץ לקרקעות: יהיו שודדים או מורדים. בלתי אפשרי לחיות מהקרקע שיש לך.
2. היעדר המשאבים להשקעה בתשתית או בצבא. הוא מתפקד פחות טוב כשלא ממש משקיעים בו.
3. מהשלטון המושחת והרצחני של באיאן (1335-1340) שמנהל את השלטון מעל טוע'ון תמור הקיסר הצעיר, לניסיונות השיקום של טוע'טו (, משל בין 1340-44 ושוב 1349-1351). באיאן מודח ומוחלף ע"י טוע'טו שעושה ניסיון אמיתי לשקם וכמעט מצליח רק שאז מדיחים אותו והעסק מידרדר.

הכישלון של הרפורמות האקטיביסטיות של טוע'טו: שיקום התעלה ב-1351 כרקע לפרוץ המרידות!
****************************************
ניסיונות השיקום של טע'טו

כלפי הסינים:
1. כתיבת ההיסטוריה של ליאו ג'ין וסונג – למה פתאום? המונגולים היו צריכים לחשוב את מי יירשו, את סונג, ג'ין ליאו, כל כאלה? לבסוף הוחלט שהם ירשו את כולם. זה היה פרויקט שהעסיק הרבה סינים ונתן להם עבודה ובכך טיפה הרגיע את המרידות.
2. החזרת הבחינות 1342 - הבחינות הוצאו מחוץ לחוק ע"י באיאן והוא מחזיר אותם שוב כדי לגרום לסינים לראות שהם רואים את הצרכים שלהם כמו את של המונגולים.
3. קובץ חוקים מתוקן
4. חנינות ופטורים ממס – רצון לעזור לאנשים שנפגעו מאסונות הטבע.
5. שיקום התעלה 1351- התעלה הגדולה הייתה חשובה כי היא הובילה אספקה מדרום לצפון. יש שיטפון גדול של הנהר הצהוב כמה שנים קודם שמאוד פגע בתעלה ומנסים לשקם אותה. מגוייסים מאות אלפי אנשים לצורך המשימה, אבל הם אלה שיהפכו הבסיס למרד. לקבוצה גדולה של אנשים שצריכים לעבוד קשה עבור מינהל שהם לא מאמינים בו קל יותר להפיץ את האידיאולוגיה ואת אש המרד

כלפי המונגולים:
הכתובת בג'ו-יונג גואן-קובלאי כמודל
****************************************
משוד למרד

1. שודדים ומבריחים: קבוצות מפלט טבעיות לאיכרים חסרי כול.
2. פעילותם בימי יואן מתרחבת בשל שחיתות וחוסר יעילות השלטון (בפרט בכל הקשור למערכות המשפט והאכיפה). השלטון לא מצליח לחסל אותם, לא מצליח לאכוף את השלטון על כמות כל כך גדולה של אנשים.
3. השודדים לרוב לא מתעמתים עם השלטון ישירות. אולם אם הוא מתקשה לדכאם, אחדים מהם עשויים לפתח שאיפות פוליטיות
א. פָ'אנְג גוֹאו-גֶ'ן 1319-1374 מורד ב-1348; ממוטט את מערכת התובלה הימית- הוא יחד עם הבא מנתק את האספקה בין הצפון לדרום. פאנג מתנק את מה שמגיע מהים הפתוח וג'אנג קוטע את התעלה הגדולה ובכך עוצר את הגעת הסחורות והאספק מהדרום צפונה ושניהם מהווים איום גדול מאוד על השושלת.
ב. גָ'אנְג שְה-צֶ'נְג , 1321-1367 מורד ב-1353: קוטע את התעלה הגדולה – הופך להיות המתחרה הגדול של ג'ו יאן ג'אנג על השליטה בסין.

בעיית אגודות הסתר: מ"הלוטוס הלבן" ל"סרטי הבד האדומים"
1. צמחו בשולי הדתות המקובלות, אך עברו הקצנה דתית
2. פונקציות חברתיות במקום השלטון הלא מתפקד: סיוע כלכלי ורפואי
3. לרוב אינן מסכנות את השלטון במישרין. אך יש סכנה פוטנציאלית:
א. אידיאולוגיה משיחית; ביוּאָן: ציפייה לבודהא מייטריאה ולהופעת נסיך האור (מינג ואנג) – הציפייה שיגיע נסיך האור ויושיע את העולם.
ב. רשת ארגונית –"סניפים" ברחבי סין – סינים שקשורים לפונקציות החברתיות והכלכליות שהם מספקים – בתי תמחוי, מורי דת.
ג. מאגיה וכישוף: מאמינים בחסינותם אל מול הצבא – בדר"כ מאמינים שהאלוהים שלהם שומר עליהם מפני הצבא. זה נותן להם את הכוח להלחם בצורה קיצונית, פיגועי התאבדות וכו'.
ד. פוליטיזציה של חלק מהמנהיגים (אימוץ הסיסמא של תחיית שושלת סונג כהמחשה לנכונות למרוד ביואן). בסה"כ האלמנט האתני , להלחם בשלטון הזר, הוא טיעון די חלש. הבעיה העיקרית היא הבעיה הכלכלית.
****************************************
הצלחות המורדים כהשתקפות החולשה הצבאית של השושלת

1. 1351: מרד סרטי הבד האדומים באזור התעלה הגדולה, במקביל להצלחות משמעותיות של הליסטים שהפכו למורדים (פ'אנג וג'אנג).
2. מדוע נכשלו צבאות יואן?
א. במהלך השושלת: מעבר הדרגתי מצבא העם לצבא קבע – בזמני ג'ינגס חאן כל הגברים המונגולים נלחמו ובזמן היואן יש ממש משקים צבאיים והצבא חלקי ופחות נלהב, פחות בעל מוטיבציה בהרבה מקרים ובעיקר לא נלחם מאז 1304 כי יש שלום בין המדינות המונגוליות ואין מבצעי התפשטות. אז הצבא לא רגיל להלחם.
ב. מימון הצבא: משכורות או הענקת קרקעות+ עבדים/ צמיתים לכל חייל – עבדים אלה אמורים לעבוד למען החיילים ורובם בורחים ואז החיילים נשארים בלי הכנסות והם צריכים לעבוד בעצמם את האדמה והם לא טובים בזה ולא רוצים עשות את זה. אז הצבא לא מקבל משכורת ואין לו מוטיבציה להלחם יותר.
ג. בהדרגה: התרוששות החיילים בגין כוחות השוק; אבדן הכושר הצבאי לאחר עידן של שלום; ריבוי צבאות (מיליציות, קבוצות מיעוטים וכד'): הצבא מאבד את כוחו. אז יש מצב שלאט לאט יש חלק גדול שעובר מיליטריזציה, פונה לנשק וקל לא להצטרף למורדים. לצבא כבר אין מונופול על נשק. לכולם יש נשק, כולם נלחמים והצבא אפילו כבר נמצא בנחיתות מספרית.
****************************************
תגובת החצר וכישלונה חלק א': 1351-1355

1. טוע'טו כמעט מציל את יואן
א. פיצויים לנפגעים ומאמצי שיקום הכלכלה
ב. הוצאת אגודות הסתר אל מחוץ לחוק
ג. שיקום הצבא ושליחת כוחות נגד המורדים: על סף הבסתם כשמודח ב-1355. הדחתו מסמלת את קצה של השושלת.
2. אחרי טוע'טו
יואן הופכת לממשל אזורי של הבירה בעוד רוב החבלים נשלטים בידי מורדים או בידי "תומכי המשטר" על תנאי; אובדן שליטה – מתן יד חופשית למושלים ולגנרלים – המנדט מחפש בעלים חדשים. יואן נשארת לשלוט בבירה אבל רוב החבלים נשלטים ע"י מורדים או גנרלים למיניהם. גם היואן לא מצליחים להשתלט עליהם והם פריטי מאצ' עושים מה שהם רוצים. השאלה הגדולה היא מי בעצם יזכה פה?
------------------------------
שלב ב': ממרידות ספוראדיות למרידות-ענק. התפוררות הסדר המרכזי ועידן התוהו ובוהו

תקופת התוהו ובוהו 1355-1368
1. תגובה מקומית- מיליטריזציה של החברה.
2. התגבשות מספר מוקדי מרידה בעלי שאיפות פוליטיות:
א. שודדים שהפכו למנהיגים פוליטיים: גָ'אנְג שְׁה-צֶ'נְג.
ב. התומכים של "סרטי בד אדומים": צֶ'ן יוֹאוּ-ליָאנְג ואחרים.
ג. גנרלים תומכי המשטר: קוקה טמור כדוגמא – חלקם מבחינת המשטר מאיימים עליו אפילו יותר במובנים מסוימים, הוא יושב קרוב לחצר והוא בעצם ממוצא סיני, הוא נלחם למען השושלת אבל אחר כך השושלת מדיחה אותו ונלחמת נגדו כי היא מפחדת שהוא ישתלט על החצר.
3. תמרוני השלטון והמורדים: אובדן האבחנה בין בעל ברית ליריב [הענקת תארים למורדים כמו פ'אנג וג'אנג; המאבקים בין מגני המשטר השונים]: תוהו ובוהו בשיאו, מלחמת הכול בכול והרס קיצוני, מאפשרת לגנרלים שתומכים במשטר להלחם אחד בשני. מלא מלא מתים ויש פשוט בלאגן. מיליונים מתים.
4. בהדרגה: המועמדים המובילים מקימים שושלות ומוסדות שלטון ומתמתנים. ה"רציניים" מנסים להשיג יציבות.
-----------------------------------------------------------
שלב ג: מתוהו ובוהו לבניית שלטון חדש

1. בני העילית משתלבים במחנה המורדים ובמהרה הופכים לשותפים להנהגת המרד. עד כה לא ממש התערבו. משתלבים במחנות המורדים.
2. עם הצטרפותם המרד משנה את מאפייניו:
א. ההיבט המעמדי נדחק – פחות אליטה נגד איכרים אלא שיתוף פעולה.
ב. פחות אלימות: ניסיון "לשבות את לבם" של נתיני האויב ולא לחסלם.
ג. חיפוש אחר לגיטימיות: אימוץ מאפיינים ממלכתיים כולל הקמה של שושלת, בניית ממשל יותר תקין כדי שלא יהיה מדובר רק בתוהו ובוהו אלא באמת גם אלטרנטיבה רצינית בעלת מנדט ראוי.
3. המורדים הופכים מכנופיות למדינה שבדרך. לדוגמא סונג ליין (1310-1380), מפורסם בעיקר בתור האדם שכתב את ההסטוריה של שושלת היואן עבור שושלת מינג. ישב בדרום והיה מורה, ובסוף שנות החמישים אין כבר מנדט שמיים ליואן, אנשים סובלים והוא מחפש במי לתמוך. לבסוף מעביר את תמיכתו לג'ו יאנג ג'אנג ועובר לשרת אותו ולכתוב עבורו את ההסטוריה. אינטלקטואל בולט למרות שלא החזיק במשרה.
****************************************
עלייתו של ג'וּ יוּאָן-גָ'אנְג

1. רקע של עוני: הוריו מתו מרעב, הוא שאר בודד ונאלץ להצטרף למינזר ומשמש כנזיר, ונודד כשזה נהרס ע"י מורדים, באמת מתחיל מ-0.
2. קריירה של נזיר נודד והתחברות אל אגודות הסתר, כדי שתהיה לו מסגרת חברתית מסויימת ולאט לאט מתקדם למעלה בשורות סרטי הבד האדומים.
3. השירות בשורות "סרטי הבד האדומים": קידומו בזכות מראהו המיוחד? הוא היה נראה מוזר אז חשבו שזה סימן שייצא ממנו משהו.
4. פילוס הדרך מעלה: מפקדיו מתים בעיתוי נוח, כל פעם שמפקד שלו מתבלט הוא מת לא ברור באיזו דרך. אט אט הופך למנהיג המרכזי בחבורת המורדים. מגייס סביבו אנשים שנאמנים לו באופן אישי ואיתם מתנהג כשווה ומעניק להם הרבה זכויות. בעזרתם מגייס לעצמו קבוצה גדולה יותר ומעמד בקרב סרטי הבד האדומים.
5. מ-1363: מנהיג של חבורת מורדים באזור נאן-ג'ינג; זוכה לייעוץ מצד מלומדים קונפוציאניים; מתחיל בבניית המשטר. הוא מתחיל להפוך מסתם מורד למישהו שמנסה להקים משטר. ויש לו טיעון להשגת שלטון. הוא עדיין פועל בתוך סרטי הבד האדומים והתחרות שלו היא בעיקר מול סרטי הבד האדומים והוא מחסל אותם אחד אחרי השני. קודם את המנהיגים.

ממורד לקיסר
6. עיקר התחרות לא עם המונגולים אלא עם המורדים האחרים.
7. 1363-חיסול צ'ן יואו-ליאנג; שם את ידיו על "נסיך הזוהר".
8.
1366-7-חיסול ג'אנג שה-צ'נג, מות נסיך הזוהר בתאונה; ג'ו הוא הטוען היחיד למנדט
9. ינואר 1368- הכרזה על הקמת שושלת מינג בנאנג'ינג
10. ספטמבר 1368 המונגולים חוזרים למונגוליה ללא קרב. הוא זוכה בחינם בבייג'ינג ולאט לאט מחיל שלטונו על סין כולה.
****************************************
מינג טאי-דזו

1. .קיסר ש"צמח מלמטה" ומשוכנע שהוא מבין את העם ואת בעיותיו יותר מכל יועציו גם יחד.
2. משוכנע (כמו רבים מיועציו) שכישלון היואן נבע מרכותה של הממשלה ומהיעדר קיסר/מרכז חזק; פועל לחיזוק האוטוריטה הקיסרית.
3. אידיאליזם קונפוציאני: משטר מושלם, המבטיח רווחה לכול, מנוהל ע"י קיסר צדיק ("חכם-על") ועל-ידי מלומדים מסורים הפועלים למען ערכיהם וללא מניע חומרני.
4. הניסיון שלו לממש אידיאלים אלה ישפיע על כל ההיסטוריה של הקיסרות המאוחרת

Added to timeline:

Date: