יואן האמצעית (jan 1, 1294 – jan 1, 1333)

Description:

חילופי שלטון תכופים -8 קיסרים, 7 בין 1307-33;
מאבק בין סיעות פרו סיניות לפרו-ערבה
*********************************
מדיניות החוץ של היואן: מאסרטיביות לשמירה על היציבות
הקיסר צ'נג-דזונג 1294-1307
1301-קרב מכריע במרכז אסיה נגד קאידו
1304 - הסכם שלום בין כל הח'אניות המונגוליות
אחר כך- הפסקת ההתפשטות
(סכסוכי גבול עם צ'אגתאי עד ל1320)

-----שלום. פריחה כלכלית אך היחלשות הצבא והפסקת הכיבוש---------
****************************************

שיקום כלכלי חלקי:

1. יתרונות "השלום המונגולי"
2. שגשוג נמשך של ג'יאנג-נאן (ושיקום של מקצת האזורים) – האזור הזה בדרום לא נפגע הרבה מהכיבוש, ממשיך לשגשג.
3. חשיבות גדולה של התעלה הגדולה – מתקופת טאנג, אך בתקופה המונגולית מאריכים אותה מאוד והיא מגיעה מהדרום לצפון כיוון שהבירה דאדו (בייג'ינג) תלויה בייבוא מהדרום העשיר דרך התעלה הזו.
4. מודעות גוברת לתשתית החקלאית (אך הפיתוח נותר חלקי)- קובלאי חאן פתח במבצעים לעידוד יישוב קרקעות שננטשו ולהחזיר אותם לפעולה. בחלק עובד ובחלק פחות. נוטע מיליוני עצים ברחבי סין כדי להפיק מהם תועלת, גם צל וגם פירות. הדפסת מדריכי חקלאות לאנשים שלא חזקים בזה. הפיתוח נותר חלקי כי המונגולים לא ממש הבינו בזה.
5. הצלחה נמשכת בתחום המסחר ופריחה אדירה של סחר חוץ – המדינה מעורבת חזק בכלכלה וגם במסחר, הם גם צרכנים גדולים וגם משקיעים הון מונגולי גדול במסחר. הרבה סוחרים שפועלים מטעם החצר ועוסקים בקנייה ומכירה של מותרות בעיקר.
6. מדינה מעורבת בכלכלה- בעיקר מסחר ומלאכה, תשתיות, מונופולים, תעשיות ממשלתיות – סדנאות ממשלתיות שמייצרות כלי נשק, פורצלן ועוד.

הבעיה: העושק הנמשך של האיכרים הסינים (ע"י העליתא הסינית והמונגולית) חבית של אבק שריפה! הם בסופו של דבר ימרדו כנגד המונגולים. סך הכל יש צמיחה כלכלית גדולה מאוד לאורך החוף ובערים.
****************************************
העולם הגלובאלי תחת המונגולים

רשתות סחר מוסלמיות, אירופאיות, סיניות הנדיות ובודהיסטיות- לכולם מרכיב ימי ויבשתי יש אנשים- בעיקר מוסלמים שעוברים חלקים נרחבים של אירואסיה בניגוד למצב של סחר ממסרי לפני כן.
הדגש הוא סחר ימי – האוניות הגדולות והחשובות באותה תקופה הן הספנות שמיוצרות בסונג הדרומית.

מרקו פולו – יליד ונציה, אביו ודודו ביקרו את קובלאי, והוא ביקש מהם להביא נוצרים שילמדו את הנצרות בסין. הם מביאים איתם את מרקו פולו והוא מגיע לסין דרך היבשה ב-1275, נשאר שם כ17 שנה
תיאוריו של סין מרשימים וגדולים ומרהיבים ומשמשים בסיס לתקופת הגילויים באירופה,
הוא יצר עניין אצל קולומבוס לדוגמא (150 שנה אחר כך) הוא יוצא לחפש את הארץ של החאן הגדול.

איבן בטוטה (המרקו פולו של האיסלאם- יליד טנג'יר במרוקו, עולה לחאג' למכה וממשיך לטייל במשך 30 שנה בעולם, כאשר מבחינת קילומטראז' עבר הרבה יותר ממרקו פולו. הוא לא אהב את סין כי הם כופרים ואין שם מוסלמים.

השפעה מרשת המסחר העולמית:
1. באותה תקופה התפתחו גם מפות שתרמו רבות על הידע על העולם.
2. מבחינה קולינרית המתכונים הסינים הושפעו רבות מאלה של המונגולים ושל המוסלמים.
3. עולם התרופות המסורתיות התפתח רבות הודות להודים ולמוסלמים.
4. פורצל כחול לבן של יואן
חומר גלם מאירופה
***************************************
כניסת דתות
הנדידה האירו אסיאתית לתוך סין הכניס הרבה דתות

הדת המרכזית שנכנסה היא האיסלאם
בנוסף כניסה של נוצרים קתולים
מה שמוביל להתנצרות סינים(לא משמעותית)
כניסה של הינדואיזם
בודהיזם טיבטי

צ'ואן-ג'ואו- במחוז פוג'יאן, עיר נמל דרכה הגיעו הרבה דתות לתוך שושלת היואן. שרידים רבים לקהילות גדולות של מוסלמים, הינדים, בודהיסטים-טיבטים ונוצרים נמצאו בצ'ואן ג'ואו. עיר מאוד קוסמופוליטית.

מאני- 215-270 – הדת המניכאית שנוסדה בעיראק. דת דואליסטית שדוגלת בהפרדה בין האור לחושך. המטרה של האדם היא להגדיל את צד האור, הצד הרוחני. מפרידה בין האליטה שצריכה להתנזר לבין העם הפשוט ממנו הדרישות נמוכות יותר. הדת המניכאית נרדפת באירופה ומגיעה מזרחה לסין ונתקלת בבודהיזם ומשתנה בהתאם. המקדש היחידי בעולם ששרד של מאני נמצא ליד צ'ואן-ג'ואו בפוג'יין.

הדת המרכזית בתקופת היואן במרכז היא הבודהיזם הטיבטי שפגס פה הכיר לקובלאי וקובלאי אימץ אותה כדת המרכזית של המדינה. היא בעיקר נשארת הדת של החצר ולא עוברת למונגולים הפשוטים. יש לה ביטויים רציניים בבירה המונגולית באזור בייג'ינג. הפגודה הלבנה שמתנשאת גובה של 51 מ' נמצאת כיום בבייג'ינג.

האידאל היה שכל אחד יקיים את הדת שלו כל עוד נאמנים לחצר
----------כל הדתות חיות בשלום אחת עם השנייה------------
****************************************
המלומדים הסיניים תחת השלטון המונגולי

הסיבות להזדהות
1. הוקרה למונגולים כמאחדי סין
2. גידול בעוצמה מקומית של העילית המשכילה – בעיקר בדרום. קידמו אנשים ממשקים קונפוציאניים, בעלי קרקעות בדרום שסובסדו הלימודים שלהם כדי שהם ימשיכו לחזק את הנוכחות של הדת הקונפוציאנית במדינה.
3. הכרה מונגולית ב"תורת הדרך" כאורתודוקסיה רעיונית (מאז חידוש הבחינות ב-1313), כלומר החל משנה זו האסכולה הדומיננטית היא הנאו קונפוציאניזם, ארבעת הספרים שהם קאנון הבסיסי של תורה זו הופכים לחומר לבחינות. למה הם בחרו בתורת הדרך? כי היא הייתה יותר פופולרית בקרב העם.
4. פרנסה – אם מוצאים משרה זה אחלה וחשוב.

הסיבות להסתייגות
1. אפליה אתנית נגד העילית הסינית בפרט הדרומית – החלוקה של החברה לארבע מעמדות, דיברנו על זה בשיעור הקודם.
2. הסתייגות מריבוי הנוכרים בשלטון – ההרגשה שיש כל כך הרבה נוכרים בשלטון נתפסת כמשהו מנוגד מאיך שסין אמורה להתנהל או מאיך שמתנהלת בדרך כלל.
3. מיעוט אפשרויות הקידום

------------עיקר המלומדים קיבלו את שלטון היואן-----------
****************************************
תגובת העלית המשכילה ליואן

א. התנגדות אקטיבית- מיעוט מבוטל ("נאמני סונג" –וון טיאן-סיאנג כדוגמא) – זה החלק הקטן ביותר, מיעוט מבוטל. אקטיביסטים שרובם טבעו בים ב1279. מי שניסה להתנגד בצורה אקטיבית המונגולים הענישו אותו בחומרה, כליאה או הריגה.
ב. שירות- במסגרת המגבלות- לנסות להגיע למשרות, אם דרך בחינות, המלצות, הוכחה של כישורים מסוימים שהיו מקובלים על המונגולים – רפואה, אסטרולוגיה, ריבוי שפות.
ג. פרישה [ממשרה לא מהחיים] – מחליטים שהם פורשים מהפוליטיקה כי היא זרה ומלוכלכת ולא מספיק סינית.
1. אידאולוגית(מחאה)
2. פרקטית-אין משרות
משמעות:
ג.1 פניה אל מחוץ למסגרות הפוליטיות: עניין רב ברפואה, חקלאות, מדע, סוגות ספרותיות עממיות –מחזות, נובלות.

------------------לעומת זאת, אצל חלקים אחרים של העילית (פורשים ומשרתים כאחד): הרצון להבליט את העליונות התרבותית שלה ואת דבקותה במורשת "תורת הדרך". הציור של המלומדים כדוגמא. ------------------------------

בתקופה זו התרבות המונגולית והסינית פורחת, האופרה הסינית מתבססת על האופרה מאותה תקופה, ציורים צבעוניים

הציור הוא ביטוי למחאה
****************************************
נצר למשפחת סונג ולמרות זאת מקבל משרה בחצר.
יוחס כבוגד עקב כך
צייר הבולט ביותר בתקופה של יואן
נחשב איש מוכשר בחצר של קבולאי, מקבל משרת רבות
במקביל מצייר ציורים המזכירים את טאנג
***************************************
השפעות היואן על סין: המישור הלאומי

האיחוד המונגולי הגדול: הבסיס ללגיטימיות לכלילת המיעוטים בסין העכשווית

"ממלכת כל מיעוטיה"? הטיבטים, המוסלמים, והאחרים – התקופה המונגולית מודגשת כזו שבה טיבט הפכה להיות חלק מסין. בתקופה המונגולית הטיבטים באמת הופכים לחלק אינטגרלי של שושלת היואן.
****************************************
השפעות שושלת היואן

הרחבת השטח לא רק למרכז אסיה. גישה חדשה למה זה סין,

מורשת מנהלית
1. בייג'ינג כבירה – תחת המונגולים ונשארת עד היום
2. החלוקה לפרובינציות – התפיסה של פרובינציה מתחילה בשושלת היואן
3. מערכת הדואר – גם את זה הם התחילו וזה נשאר בתוקף עד המאה ה-19
4. שימוש ביחידות צבא מונגוליות

השפעות תרבותיות
1. 1313 -ניאו קונפוציאניזם הופך לאורתודוכסיה :
ארבעת הספרים עם פירושי ג'ו סי כחומר לבחינות עד 1905
בנוסף ההשפעה על מעמד הנשים(הנדוניה נשארת אצל משפחת הבעל גם אם נפטר)

2. רב תרבותיות
חלק גדול נעלם כשיואן נופלת

סיכום ההשפעות
1. המישור ה"לאומי"
א. איחוד צפון ודרום לאחר פילוג ממושך
ב. הרחבה דרמטית של גבולות סין (גאן-סו, יון-נאן, וליאו-דונג)
ג. תקדים להכפפת שטחים נרחבים ממרכז אסיה (טיבט, מונגוליה, סין-ג'יאנג) לשלטון היושב בבייג'ינג
ד. בסיס לסין כמדינה מלטי-אתנית: מיזוג קבוצות אתניות שונות ב"אומה הסינית"
ה. הפיכת בייג'ינג לבירת סין כולה
2. המישור המנהלי
א. הקמת יחידה מנהלית חדשה: החבל-פרובינציה
ב. המשך חלק ממוסדות היואן:מערכת הדואר, ארגון הצבא
3. המישור התרבותי:
א. פתיחות תרבותית ודתית – קוסמופוליטיות!!
ב. חידושים בתרבות העממית והגבוהה (אופרה, מחזות, ציור)
ג. חיזוק האחיזה של "תורת הדרך" (ה"ניאו-קונפוציאניזם") מ-1313
****************************************
איך זטכרים את היואן?

1. עפ"י מינג יואן איבדו את הליגטימיות
2. מנסים להכחיש את המונגולים
3. בשושלת צ'ינ חוזרת תהילת יואן

Added to timeline:

Date: