שושלת צ'ינג (jan 1, 1644 – jan 1, 1911)

Description:

זרה ממוצא מנצ'ורי

חלוקת התקופה:
מאה 17- כיבוש והתבססות
מאה 18- שיא [וראשית השקיעה]-תקופת 3 הקיסרים [1661-1795].
מאה 19- שקיעה

פותרים את הבעיה המונגולית, כובשים את הצפון ומייצרים שלום.

המנצ'ואים מגיעים ממנצ'וריה
המקום ממנו עלו המנצ'ואים הוא הר בדרום ג'ילין.
כלכלה מעורבת.
מכירים תרבות מעורבת
המנצ'ואים הם צאצאים של הגורצ'נים.
רובם נטמעים אצל המונגולים או הסינים
הנותרים מנהלים מערכת עצמאית
תחת מינג
****************************************
עידן המאבק על הדרום: 1661-1645

העימות המתמשך בדרום בין צ'ינג לבין משטרי הנאמנים של מינג.
במקביל: פעולות של מורדים וותיקים וחדשים בצפון ובדרום. העימותים לא תמיד עוברים בשקט. האתגר הראשון הוא עניין המורדים. וו סאנג גוי הוא זה שמצליח להכניע את המורדים בדרום.
העימותים באזור שפך היאנג-דזה (ג'יאנג-נאן) בעקבות "צו הצמה" המאנג'ורי, 1645

השאלה: מדוע צ'ינג יצאה מנצחת ממגוון העימותים הללו?
1644-1645: כיבוש של שפך היאנג-דזה ושל הבירה הדרומית, נאן-ג'ינג. טבח יָאנְג-ג'וֹאוּ (1645)
המאנצ'ואים נכנסים ליאנג ג'ואו וטובחים בתושבים. ערים שנכנעו מרצונן, כמו נאנצ'ינג קיבלו יחס הרבה יותר טוב.
****************************************
עימותים סינו-מאנצ'וריים בראשית צ'ינג

צֶ'ן דְזְה-לוֹנְג ( 1608-1647), ממובילי המאבק נגד צ'ינג בג'יָאנְג-נָאן: מאות אלפי קורבנות העימות

במקביל לעימותים – דורגון מצווה על הגברים הסינים כולם לגלח את הראש בסגנון מנצ'ואי ולהשאיר רק צמה מאחור. - . המטרה של זה היא לזהות מי בצד של המנצ'ואים ומי לא. בעיני הסינים זו פגיעה אנושה בזכויותיכם. השיער הוא חלק ממה שקיבלנו מההורים וגזירת השיער היא אי כיבוד אבות. המנצ'ואים מגיבים ע"פ הציטוט לעיל.

ההפרדה האתנית: בייג'ינג
ההפרדה הפיזית שמתרחשת בבייג'ינג ובהמשך מועתקת לערים אחרות. מ-1648 מקימים גדר סביב העיר האסורה בה נמצאים הקיסר, הארמון, החצר, הפקידות והמוני חילות הדגלים. כל הסינים (שהם לא פקידים) מצטווים לעבור לעיר הדרומית העיר הסינית. הרעיון הוא לשמור על הפרדה בין שני החלקים של העיר. ההפרדה הזו נשארת בתוקף בערך כמאה שנה כאשר בהדרגה לא מצליחה לשמור על צורתה הרציפה.

סוגיית המתח האתני
1. הרקע של כיבוש אלים רווי במעשי טבח
2. ההתיישבות המסיבית של המאנצ'ו בצפון סין ושיעבוד האיכרים הסיניים שם
3. דחיקת הסינים מרובעים חשובים בערים הגדולות
4. העימותים התרבותיים: צמה וקשירת רגליים
5. מאבק עקוב מדם נגד נאמני מינג בדרום

אבל: המתח דועך בהדרגה (גם אם לא נעלם)

מדוע נכשלו נאמני מינג הדרומית בעימות עם צ'ינג?
1. משטרים חלשים הסובלים מפלגנות פנימית
2. היעדר לגיטימיות ברורה של כל אחד מהמשטרים הללו
3. היתרון של צ'ינג: מציבים עצמם כגורם יחיד המסוגל להביא לאיחוד מחודש ולהשבת היציבות
****************************************
הסינים בשירות צ'ינג: חשיבות המשת"פים

ווּ סָאן-גוּי (מת ב- 1678): הבוגד האולטימטיבי?
חוֹנְג צֶ'נְג-צ'וֹאוּ 1593-1665): אדריכל הנצחונות של צ'ינג- שעזר למנצ'ואים לנסח את הצווים שלהם כשנכנסו לבייג'ינג. יתר פירוט עליו בשיעור הקודם.
האתגר התרבותי בפני המאנצ'ו – ב1662 נאמני מינג מוחלשים, והמנצ'ואים צריכים להחליט איך הם שולטים בסין. אם לאמץ יותר דפוסים סיניים או להשאר נבדלים
****************************************
הסיבות לכיבוש המהיר של סין ע"י המנצ'ואים

1. המשבר בו נתונה שושלת מינג ערב הכיבוש
2. תקופת ההכנה הארוכה לפני שהחלו בכיבוש- בקיאים בתרבות הפוליטית ובמנהל הסיני לצד זה הערבתי-ילידי- בסיס לרב תרבותיות
3. רקע אקולוגי ואתני מגוון- יודעים להילחם בתנאי שטח שונים; נעזרים בדגלים סינים ומונגולים- תפקיד מכריע לעריקים סינים
4. נשק חם משופר
5. סין כחזית יחידה בתקופת הכיבוש
****************************************

האתגר התרבותי בפני המאנצ'ו

בעד סיניזציה
1. לגיטימציה: הצגה עצמית כיורשים הלגיטמיים של מינג
2. הזדקקות לשת"פ עם אנשי הצבא והעילית הסיניים (כ"א של מאנצ'ו לא מספיק לשליטה בסין)
3. שיקולי יעילות המערכת (כמו בשושלות כיבוש אחרות)
----------------אימוץ מוחצן של מאפיינים סיניים רבים; שיתוף נרחב של עילית סינית בשלטון---------------

בעד נבדלות
1. אינטרס של העילית השבטית; חשש מהיטמעות. העלית רוצה לשמור על הייחוד שלה.
2. חשש מאובדן הכושר הצבאי – לא רוצים שיירד בעקבות הצטרפות הסינים
3. קבוצות נתינים לא סיניות (מונגולים, טיבטים): הצורך לשדר להם "בשפתם". המונגולים חשובים כי מלכתחילה יש לצ'ינג שתי נקודות אחיזה- סין והמונגולים, ועל כן חשוב לה גם לשדר להם בשפה שלהם.
4. האינטרס של הקיסרים לשמור על מרחב התמרון בין העילית הסינית לזו השבטית
----------מדיניות "רב-תרבותית", תוך יחס "חשדהו וכבדהו" כלפי העילית הסינית-----------------
****************************************
צ'ינג מול העילית הסינית: כבדהו וחשדהו

1. הדגם של יואן: זלזול בעילית הלמדנית הסינית (+ מתן הטבות כספיות לה)
השושלת איבדה את תמיכת העילית הסינית והדבר האיץ את קריסתה
2. הדגם של מינג: שליטה טוטלית של העילית הלמדנית
השושלת איבדה את שליטתה בכלכלה ובחברה לטובת העילית הלמדנית
3. צ'ינג: שילוב של שני הדגמים לעיל?
א. כבוד מופגן לעילית הלמדנית + אימוץ מוחצן של ערכים קונפוציאניים בידי השלטון המנג'ורי
ב. אבל: פיקוח קפדני על השיח הפוליטי ודיכוי החלטי של כל הביטויים של "חתרנות"
ג. במקביל: "אנשי הדגלים" מאזנים את העילית הלמדנית בצמרת ומחלישים את אחיזתה בשלטון
****************************************
העימות עם המונגולים: מוקד הגיאו-פוליטיקה של צ'ינג


1. מטרת העל: להבטיח שליטה מלאה במונגולים. מצליחים לעשות זו בתחילה כנגד שתי קבוצות ראשיות של המונגולים (קבוצה אחת מאלה, הצ'האר, הצטרפו גם למלחמות כנגד מינג).
2. האיום הג'ונגרי (: המוקד החלופי לתקומה הפ8וליטית המונגולית?
3. הברית של מנהיג הג'ונגרים גלדאן (Galdan) עם הדלאי-לאמה החמישי נתפסת בידי קָאנְג-סִי כאיום אסטרטגי המחייב תגובה נחרצת
4. גלדאן (מת ב-1697): מורכז בידי דלאי-לאמה כ כבּוּשׁוּקְטוּ-ח'אן (Boshughtu Khan), שמשמעו, "הח'אן שזכה בצו השמימי" – זה אומר שיש עוד מישהו שמתחרה עם צ'ינג על שלטון ולא רוצה להיות רק ח'אן מקומי. מבחינת צ'ינג זו סכנה גדולה. הוא היה מהשבט הראשי הצפוני של המונגולים.
5. 1634: הכנעת המונגולים הדרומיים (צ'אהאר, צ'ינגיסים) – גאלדן מנסה להכניס אותם למדינה שלו וקאנג סי מושך אותם לכיוונו בטענה שהוא הגלגול של צ'ינגס חאן. המונגולים המזרחיים מסכימים ומשתפים פעולה עם קאנג סי כנגד גאלדאן. כמו שצ'ינג כובשים את סין בעזרת הסינים.
6. 1691: הכנעה סופית של המונגולים המזרחיים (ח'לחא, צ'נגיסים)
7. 1696: הבסת גלדאן: (צ'ונגרים, לא צ'נגיסים) הצ'ונגרים לא מוכנעים סופית אבל נסוגים חזרה אחורה. מתנפץ חלום איחוד מונגוליה. קאנג-סי שולט על רוב המונגולים וגם על הסינים בצורה יציבה.
8. מאז 1697: תשומת הלב עוברת לטיבט
****************************************

הסיבות להצלחותיה של צ'ינג

1. המשבר בו נתונה שושלת מינג ערב הכיבוש
2. תקופת ההכנה הארוכה לפני שהחלו בכיבוש- בקיאים בתרבות הפוליטית ובמנהל הסיני לצד זה הערבתי-ילידי
3. מעלות המבנים הפוליטיים המנג'וריים: המתחים הפנימיים מוכרעים משפטית וללא קרבות פנים. צ'ינג הופכת למעוז היציבות הפוליטית במזרח אסיה
4. הרקע התרבותי המגוון של המנג'ורים שמאפשר להם לאמץ מדיניות רב-תרבותית ולהתאים את עצמם למגוון נתיניהם
5. קיסרים חזקים ומאריכי ימים..
****************************************
רוסיה, סין והערבה בסוף המאה התשע עשרה- ראשית המאה ה-20

בשלב זה, קץ הכוח הנומדי. הכוח הנומדי שהיה מרוכז במונגוליה נשבר סופית. הכח מתחלק בין צ'ינג לרוסיה, שלא משאירים למונגולי ולעמים האחרים שוב מרווח נשימה ומכפיפים את כולם לאחת מהאימפריות. הצבירה של הכוח הנומדי קשורה בעלייתו של הנשק החם, לגבולות ולעלייה הרוסית על הצפון. המונגולים לא יכולים לברוח צפונה כשהם מותקפים.
****************************************
ההתפשטות של צ'ינג: סיכום

1. הסיבה המרכזית: הרצון לבצר שליטה במונגולים
2. הסיבה המשנית: הגאווה בהרחבת הגבולות

א. הצלחה בצפון ובמערב; הרבה פחות בדרום
ב. במקביל: הרבה מלחמות פנים נגד שבטים בתוככי סין – היו די הרבה התמרדויות של שבטים קטנים, כולל מיעוטים בדרום. מרידות אלה קשורות לתנאים כלכליים. נכנסו לשטחים שלהם והקימו בהם טרסות, והביאו מתיישבים סיניים. הם כועסים, מורדים וסין שולחת צבא שידכא אותם.

סוד ההצלחה של צ'ינג: ניצחון תרבותי ולא רק צבאי
תיאור עמי הקיסרות באלבום מתקופת צ'יין-לונג: הקיסר נלהב להיות אבי כל האומות של נתיניו. צ'יין לונג רואה עצמו כאבי כל האומות הכפופות לו ודואג להשאיר שרידים פיזיים שמכירים בכך.
****************************************

Added to timeline:

Date: