סין הקיסרית המאוחרת (jan 1, 908 – jan 1, 1912)

Description:

שאלות שנתעסק בהן בקורס:
-איך הבטיחה הקיסרות את היציבות היחסית שלה?
האם היציבות היא בכלל דבר טוב או דבר רע? מדוע היא קרסה?
-סין הקיסרית והעולם- מה היו היחסים? מה הקיסרות למדה מהעולם?
מה הייתה המשמעות של הפגישה עם המערב? מדוע היא
נכשלת עם המערב?

מאפיינים פוליטיים
פיצול או פיצול חלקי (מאות 10-13), מערכת רב מדינתית, איחוד כמאפיין מאות 13-19, התפשטות טריטוריאלית.
רוב התקופה חלקים מסין נשלטו ע"י שלטון לא האני- כלומר שלטון שמקורו בעמי הצפון או הערבה. במקביל לסונג היו שושלות ממוצא זר. צ'ינג (1644-1912) הייתה מנצ'ואית ויואן (1271-1368) מונגולית.

קיימת הבחנה בין סין גופא, החלק החקלאי יותר, לבין מרכז אסיה, מונגוליה החיצונית והפנימית, מנצ'וריה. הצפון נשאר המרכז הפוליטי רוב התקופה והדרום הופך להיות המרכז הכלכלי של סין לאורך כל האלף של תקופת הקיסרית המאוחרת.

מבחינה דמוגרפית- עלייה גדולה באוכלוסייה, הריכוז בעיקר בדרום. בתקופת סין הקיסרית המוקדמת בערך 60 מיליון
איש. בסין הקיסרית המאוחרת כבר עולים ל100 מיליון.

במאה ה-18 (צ'ינג) מוכפלת האוכלוסייה.
התקופה מתחילה כתקופה אוטרקית, כל משפחה לעצמה. לאחר תקופת סונג האיכרים הופכים גם לסוחרים. ניתן לראות גם תיעוש חלקי. התחוללה מהפכה כלכלית של ממש באלף הזה.

שינוי חברתי- אליטה חדשה. האצולה נמחקת מהמפה ועולה עלית חדשה GENTRY, מאפיין אותה חינוך. לומדים ועוברים את הבחינות, מגיעים למשרות בזכות הכישורים שלהם.

מינהל- חיזוק המרכז הפוליטי וייעול המנגנון השלטוני. הקיסר צובר כוח ומרכז תחתיו הרבה יותר סמכויות.

צבאית- נחלשת העוצמה הצבאית, הערבה מתחזקת.

מבחינה רעיונית ותרבותית- ניאו קונפוציוניזם- נוסף אליו
מימד קוסמי שמאפשר לו להתחרות בדאואיזם ובבודהיזם. בסוף התקופה ניתן לראות הסתגרות יחסית, בעיקר בסוף התקופה.

באופן כללי- קיים מתח בין דינמיות לבין שמרנות.

Added to timeline:

Date: