שושלת ג'ין (jan 1, 1115 – jan 1, 1234)

Description:

מ-1115, הג'ורצ'נים תובעים עצמאות מליאו ומורדים בה.
סונג מנסה לכרות ברית עם שושלת ג'ין הג'ורצ'נית
בכדי להחזיר את 16 המחוזות
היערות ששתלו נגד ליאו מעכבים אותם
הסינים ב16 המחוזות מצדדים בליאו
קומץ החיצ'אנים שיושב בבייג'ינג מביס את סונג בבת אחת ומטיף להם ערכים קונפוציאנים
כישלון הצבאות של סונג מול ליאו ילמד את ג'ין שסונג יהיו טרף קל. טעיות מד"ח של סונג יובילו לעימות

מחסלת את שושלת ליאו וכובשת את כל צפון סונג, ודוחקת אותה דרומה. פחות מרשימה בתרבותה החומרית ולא שולטת על מונגוליה אבל מצליחה לשלוט על כל צפון סין ומחויבת לעשות רפורמות כדי להתאים את עצמה למצב החדש/

הקריסה: המלחמות עם ג'ין
א. העימות פורץ ב-1125 בגלל בוגדנות סונג
ב. החצר של חוּי-דְזוֹנְג חצויה בין חסידי הפיוס לחסידי העימות
ג. 1126- הג'ורצנים בשערי קאי-פ'נג; חוּי-דְזוֹנְג מתפטר לטובת בנו, צ'ין-דְזוֹנְג. אולם הסכם השלום מופר שוב
ד. ינואר 1127 נפילת קאי-פ'נג; צ'ין-דְזוֹנְג וחוּי-דְזוֹנְג נלקחים צפונה
ה. סונג מאבדים את הצפון לג'ין
****************************************
שאלת הסיניזציה: הרקע

שושלת ג'ין שלטה על הרבה יותר סינים משאר השושלות ולכן נהוג לדבר על נושא הסיניזציה בהקשר לשושלת זו.
גם עקב המעבר לשליטה על יישובי קבע רבים השושלת משנה פנייה.
סיניזציה- יכולה לבוא בשתי צורות, או קולטורציה, שמשמעה אימוץ מאפיינים תרבותיים, או הטמעה של ממש של חוקים, תפישות עולם וממש העלמות של עם מסויים עקב הפיכתו לסיני. כשמדברים על סיניזציה בדרך כלל מניחים שיש עליונות סינית, שהעמים החיצוניים נפעמים מהתרבות הסינית וממהרים לאמץ אותה. זה תיאור כמובן מתוך נקודת מבט סינית. הפרדיגמה הזאת לא ממש נכונה.

הויכוח על הסיניזציה
הגישה הדומיננטית במאה ה-20 הייתה שסין "כובשת את כובשיה". הברברים נמשכים לתרבות הזוהרת של סין ובהדרגה מאמצים אותה. וכך מגיעה תרבות אחרת אלימה יותר שכובשת אותה שוב, וכן הלאה וכן האלה אך תמיד תוך אימוץ של מאפיינים סיניים.

הבעיות של הגישה הזו-
א. לא כל אימוץ של מאפיין פוליטי סיני כרוך בשינוי תרבותי, לרוב האימוצים קורים מתוך עניין פרקטי ולא תרבותי.
ב. לא כל מעבר מסיפא לספרא פירושו סיניזציה.
ג. הדגש על סיניזציה משכיח את מגוון האימוצים התרבותיים של הנוודים, לא רק מסינים, אלא מכל עם שהם פגשו בנדודיהם וכיבושיהם.
ד. הכי חשוב- מאפיינים סינים רבים אומצו לצד שימור המאפיינים הילידיים והתקיימו לצידם ולא במקומם. השינוי התרבותי מביא ליצירת תרבות איפריאלית חדשה ומורכבת, ולאו דווקא היטמעות חד משמעית התרבות הסינית.

---------------------------יחד עם זאת: במקרה של ג'ין מדובר בשינוי תרבותי משמעותי (הגם שלא מנע מהג'ורצנים לשמור על זהותם אחרי שהובסו בסין)-------------------------
****************************************
תרבות פוליטית בסין- צפון מול דרום

המודל הדרומי – סונג
1. קיסר כמורם מעם
2. ירושה מסודרת: היציבות חשובה מכישורי היורש (גם תינוקות או מפגרים עלולים לעלות)
3. הקיסר נשען בעיקר על הביורוקטיה האזרחית בראשה הוא עומד.
4. אבחנה ברורה בין צבאי לאזרחי [צבאי כפוף לאזרחי]
5. בסיס אידאולוגי לבחירת פקידות- קלאסיקות קונפוציאניות
6. העדר הגדרה עצמית של קבוצות אתניות או חברתיות; חוק אוניברסלי;
7. לגיטימציה קונפוציאנית מרכזית; שפה סינית;מערכת מנהל אחידה לכל האימפריה
8. ריכוזיות

המודל הצפוני – סי-סיא, ליאו וג'ין
1. הקיסר כ"ראשון בין שווים"- מתח בין צנטרליזציה לשבטיות
2. מאבקי ירושה כחלק אינטגרלי מהחיים הפוליטיים. הזכות לשלוט היא בתוך כל הלקאן הקיסרי ועל כן מלא קרובי משפחה רואים עצמם כראויים לירושה.
3. הקיסר נשען במידה רבה על הקלאן המלכותי (שגם יכול להגבילו).
4. חשיבות רבה לצד הצבאי ואבחנה לא תמיד ברורה בין הצבאי לאזרחי
5. הפקידות- חלקה בקשר ביורוקרטי עם הקיסר וחלקה בקשר אישי. ממונה עי המלצות, ירושה או בחינות
6. אתניות כעקרון מנחה- מדינות מולטי אתניות [חוק שונה לקבוצות אתניות שונות]
7. תפיסות לגיטימציה מרובות; רב לשוניות; מערכות מנהל כפולות או מרובות
8. ביזור יחסי
****************************************
ראשיתה של שושלת ג'ין
ב-1113 אגודה מסרב לרקוד כטריביוט, הוא קורא תיגר על הליאו והמנהיג של הח'יתאנים מוותר לו. שנתיים אחר כך, ב-1115 אגודה מכריז על עצמו קיסר ומציע לליאו להכיר בהם כמדינה ולא כווסל שלהם. ההתנגדות הג'ורצ'נית נמשכת והם מאמצים שורה של אלמנטים שמעידים על כך שהם רואים עצמם כמדינה המקבילה לליאו, ומתארגנים את צבאם בצורה מיוחדת והופכים להיות כוח פוליטי מוביל במרכז אסיה.
1120: אימוץ הכתב הייחודי
שכלול הארגון שבטי-צבאי ביחידות של "מֶנְג-אָן" ( אלף לוחמים, ”שבט") ו"מוֹאוּ-קֶה" מאה לוחמים, "כפר" או בית-אב): כל האומה - צבא
מארגנים את צבאם בצורה מיוחדת והופכים להיות כוח פוליטי מוביל במרכז אסיה.

הקיסר השני: וָאן-יֵאן ווּ-צִ'י-מָאי ( שלט בין 1123 ל-1135): משלים את כיבוש ליאו, סונג הצפונית, מכניע את סי-סיא ואת קוריאה
****************************************
הניצחון על הליאו- 1118-1124

עולה הקיסר השני של ג'ין וו צ'י מאי, אחיו של אגודה, איש צבא רציני שמצליח להכניע את הליאו, מצליח להשיג ברית מהטנגוטים ומקוריאה ומתחיל את המתקפה על סונג הצפונית, מתקפה שנכנסת עמוק עד קאי-פ'נג ומשאירה את כל צפון סין אצל ג'ין. השפלה איומה של סונג. הצלחה בלתי צפויה בעליל!
סיבות אפשריות:
סונג וליאו לא רגילים להילחם
הצבא של ג'ין עבד טוב
****************************************
שושלת ג'ין – הסטוריה פוליטית ומנהלתית

1115-1135- תקופת הממשל הכפול; הבירה בצפון הרחוק (מנג'וריה)
V
1135-1161- ריכוזיות ואימוץ גובר של מוסדות סינים
-מאמצי הריכוז של הנסיך חָאי-לִינְג [1150-1161]
א. 1153- העברת הבירה מהצפון הרחוק לבייג'ינג(סימן לסיניזציה)
ב. 1161: ניסיון כושל לכבוש את סונג ולאחד את סין
V
1161-1189- "תור הזהב" של הקיסר שְׁה-דְזוֹנְג
V
1189-1234- סיניזציה גוברת וקריסה הדרגתית
א. 1214: העברת הבירה מבייג'ינג לקאי-פ'נג
ב. 1234: כיבוש סופי של ג'ין בידי המונגולים

לג'ין, בדומה לליאו, היו חמש בירות, כאשר אחת מהן היא הבירה המרכזית. בתחילה היא הייתה בצפון מנצ'וריה ובסוף הגיעה לקאיפ'נג.
****************************************
בעד ונגד אימוץ דפוסי הממשל הסיניים

יתרונות
א. הכרח כלכלי (ניהול כלכלת המזרע)
ב. הכרח פוליטי (חיזוק היציבות בצמרת, ביצור מעמדו של הקיסר)
ג. לגיטימציה (בפרט לצורך גיוס נרחב של מלומדים סיניים לשורות פקידות)
ד. כדאיות צבאית (המלחמה בדרום מחייבת מעבר לחי"ר + צי נהרות; פחות חשיבות לפרשים)

חסרונות
א. תרבותית: חשש מהיטמעות בקרב הסינים
ב. צבאית: חשש מאובדן כושר הלוחמה הנומדי
ג. פוליטית: התנגדות חזקה בקרב הצמרת השבטית (חשש כבד מאובדן זכויות-היתר השבטיות)

-----------ג'ין מנסה למצוא איזון בין החסרונות והיתרונות. בהדרגה מאמצים יותר אלמנטים סינים.---------------------
****************************************
שלב א' 1115-1135: הממשל הכפול בשושלת ג'ין

1. עם כיבוש הליאו- הנהגת מנהל כפול:
א. לג'ורצ'נים: ארגון שבטי-צבאי ביחידות של "מֶנְג-אָן ומוֹאוּ-קֶה" (בראשית הדרך מוחל גם על עמים אחרים של ג'ין)
ב. מועצת הנסיכים (BOJILIE בו-ג'י-ליה), מהקלאן הקיסרי: כוח מייעץ רב עוצמה (פורק בסביבות 1237).
ג. לסינים של ליאו- מנהל ח'יתאני דרומי (קרי מנהל בעל מאפיינים סיניים) בצירוף ג'ורצ'נים למשרות הבכירות

2. חברתית: העדפה חד-משמעית של ג'ורצ'נים בחברה ובממשל; הגירה מסיבית של ג'ורצ'נים לצפון סין (ושיעבוד סינים וח'יתאנים רבים); עוצמת העילית השבטית

3. תרבותית: חשיבות השפה הג'ורצ'נית בממשל

4. צבאית: תקופה של עימות תמידי עם סונג; ניסיון להישען על משטרי-חיץ של משת"פים ("שושלת צ'י", תפורק ב-1137)
(צ'י- מדינת בובה סינית וביטולה – להשלים מרותם)
צ'י מפורקת עקב חשש מגיס חמישי
****************************************
שלב ב': הגברת הריכוזיות1135-61

ביטול הממשל הצבאי ומדינת החיץ צ'י (1137-1138): ממשל ישיר על אזורים סיניים. משמעות: המרכיב הסיני במבנה הדמוגרפי של ג'ין עולה באופן דרמטי.
1138: בחינות ראשונות עבור הסינים
1138: ביטול המועצה הצבאית ומועצת הנסיכים
בין 1145-1140: הפרדה בין הסינים הפטורים משירות צבאי לג'ורצ'נים החייבים בו (וזוכים לאפליה לטובה בממשל)
1141: הסכם עם סונג הדרומית: אשרור בלעדיות הקיסר הג'ורצ'ני

1142: הסכם שלום סונג-ג'ין
א. הכרתה של סונג במעמדה כנתינה של ג'ין (בלעדיות הקיסר של ג'ין)
ב. תיחום הגבול וכינון יחסים תקינים
ג. תשלום שנתי של מינחה שנתית בת 250 אלף מטילי כסף ומספר זהה של יחידות משי

הפיצוי של סונג- מקצת מאדמותיה הישנות
הרווח של ג'ין עצום ולעומת זאת סונג מושפלת מאוד. למרות שהם מקבלים תשלום גדול, בגלל מאזן המסחר שנוטה בהרבה לטובת סונג, זה חוזר להתאזן לטובת סונג מבחינה כלכלית. ג'ין לא משכילה להשתלט על דרכי המשי ומשאירה אותן לטנגוטים.

ההסכם מחזיק 20 שנה ומופר בזמן שלטונו של הנסיך חאי-לינג, שנחשב לכל כך גרוע וכושל ששללו ממנו את התואר קיסר וזוכרים אותו רק כנסיך.
****************************************
שלב ג': תור הזהב של ג'ין

1. 1165 חוזה חדש עם סונג אחרי מו"מ- יחסי דוד ואחין- סונג לא מעלה טריבוט אלא שולחת תשלומים
2. דיכוי המרד הח'יתאני- פירוק היחידות הח'יתאניות וחלוקתם בין הג'ורצ'נים-העברת הח'יתאנים מצפון-מערב לצפון מזרח.
3. תחייה ג'ורצ'נית?: חזרה אל רכיבה, קשתות וציד, עידוד המנהגים המקוריים; דגש על הפרדה בין ג'ורצ'נים לסינים (לבוש, מקומות ישוב..), שה-דזונג הדגיש את ההפרדה האתנית בין סינים לג'ורצ'נים כחלק מהממשל שלו. ישבו באזורים שונים, ילבשו בגדים שונים.
4. החינוך בשפה הג'ורצ'נית משגשג; שימוש נרחב יותר בכתב הג'ורצ'ני ומפעל תרגום מקיף של יצירות סיניות קנוניות לג'ורצ'נית, בחינות בג'ורצ'נית.
5. במקביל: עידוד החינוך הסיני; הרחבת השימוש בבחינות לפקידים הסיניים והגדלת משקלם בחצר.
6. ניסיון – לא תמיד מוצלח – לטפל בבעיות הכלכליות של הג'ורצ'נים (המתרוששים בהדרגה) ושל המשק בכללותו- עידוד הג'ורצ'נים לעסוק בחקלאות ולהישאר על אדמתם. לרוב הם העדיפו לתת לחקלאים לעשות את העבודה וכשהחקלאים הסינים החלו לנטוש אותם הם לא הצליחו לתחזק את האדמות האלה.
----בסה"כ: תקופת שלום ממושך מביאה לשגשוג מרשים --

בחינות בג'ורצ'נית בשושלת ג'ין
יתרון- פקידות מוכשרת, ובצורה זו יכולים להגיע למינהל גם ג'ורצג'נים שהם לא מהאריסטוקרטיה אלא גם מתוך קלאנים לא ממש חשובים. בנוסף, הרעיון הוא שתיווצר תרבות כתובה ג'ורצ'נית שאולי תוכל להתחרות בסינית. לא ממש עבד כי החומר הוא עדיין קלאסיקות סיניות מתורגמות לג'ורצ'נית.
א. השושלת מקיימת בחינות בשפה שאינה סינית- לא רק לשם גיוס פקידים אלא כלי ליצירת תרבות כתובה ג'ורצ'נית שתתחרה בסינית
ב. אבל..החומר לבחינות- קלאסיקות סיניות בתרגום
ג. סיכויי מעבר גבוהים מאוד (הרחבת המנהל כדי לקלוט המוני הבוגרים)
ד. מ-1189: הבחינה בג'ורצ'נית פתוחה גם לסינים ולח'יתאנים. היו מעט סינים וח'יתאנים שניגשו אליהם אך זה היה קל יותר לעבור את הבחינות שלהם.
****************************************
1189-1234:שלב ד: סיניזציה מואצת לצד היחלשות כלכלית וצבאית

1. אימוץ גובר של התרבות הסינית בידי העילית השבטית (אובדן השפה הג'ורצ'נית)
2. מעמד בכיר יותר של יועצים סיניים בחצר
3. קשיים כלכליים (פריצת הסכרים בנהר הצהוב) וריבוי המרידות
4. הדיפה קלה יחסית של המתקפה מצד סונג ב-1206
הלחימה ארכה כשנתיים ולכן ג'ין לא יכלו להתמקד בחזיתות אחרות(מונגולים),
קריסה בעימות עם המונגולים 1211-1234

הדבר העיקרי מבחינת אסונות טבע היו שיטפונות בנהר הצהוב- קריסה מואצת של כלכלת הצפון בשל שינוי הנתיב של הנהר הצהוב שעבר דרומה בצורה מסיבית, בערך 1000 ק"מ הבדל עם היווצרות נתיב מזרחי קטן. יצר הרבה שיטפונות במישורים הכי פוריים של ג'ין. דבר זה יצר מתח בין הג'ורצ'נים לסינים.
***************************************
מדוע יש בעיות בחצר?
*
חמשת האלמנטים
יצירה- עץ-אש-אדמה-מתכת-מים
הרס- עץ-אדמה-מים-אש-מתחת-עץ
*
הויכוח בחצר- 1214-1194. השאלה: האם ג'ין ירשה את המנדט השמימי של טאנג דרך ליאו או דרך סונג?

ג'ין אדמה כיורשת סונג
הצפונית [אש]
מתכת - ג'ין
כיורשת ליאו [מים]

הויכוח הזה חשוב כי בעצם הם דנים אם ג'ין היא שושלת של סין או לא. האם סונג הדרומית היא לגיטימית לפי זה? אחת מהן לגיטימית והשנייה לא. מה שג'ין בוחרים לעשות הוא לאמץ את אלמנט האדמה ולהפוך עצמם ליורשים של סונג הצפונית. דבר זה הניע את סונג הדרומית לצאת למלחמה נגדה.
****************************************
השגשוג התרבותי הסיני תחת השלטון הזר; הזכרונות של טאנג?

השגשוג הבודהיסטי של ג'ין: הפגודה מג'נג-דינג, חה-ביי
פאר האדריכלות של ג'ין: גשר לוּ-גוֹאוּ
"גשר מרקו פולו") ליד בייג'ינג
מחזות הזמר בתקופת ג'ין היו הקדמה לאופרה הסינית של ימינו.
****************************************
כת הצ'ואן-ג'ן- כת האמת המושלמת- 1148-1227
כת דאואיסטית עולה שעוסקת הרבה באריכות ימים. תופסת חשיבות בדת הג'ורצ'נית ועולה על קופוציאניזם ובודהיזם, משלבת את שלושת התורות האלה בזרם חדש.
בשאיפה לשיפור טבע האדם
****************************************
ג'ין ומונגוליה-

ג'ין במודע לא מנסה להשתלט על מונגוליה, ומעדיפה להתמקד באזורים של צפון סין, הם יותר עשירים ומאוכלסים ומבחינה כלכלית בעלי רווח והשפעה גבוהים יותר מאשר השבטים במונגוליה
די מהר ג'ין משתמשת בשיטה סינית קלאסית של הפרד ומשול. מקדמת שבט אחד מונגולי ומגנה אחרים, ובכך מונעת איחוד שלהם תקופה מסויימת, אך לקראת סוף המאה ה-12 ג'ינגס חאן מופיע וג'ין פונה למדיניות של מגננה ומשקיעה המון בבניית חומות. בערך 3500 ק"מ, חומות מאדמה דחוסה ונמצאות דרומה מהחומות של הליאו, ככל הנראה להגנה. אין ניסיון להיות מעורבים במונגוליה, רק לנסות שלא יתאחדו. יש להם מעמד גבוה בתוך מונגוליה כמעצמה חיצונית.

ג'ינגס חאן –
1211-התקפת מונגולים על ג'ין
1214- הסכם שלום עם המונגולים
אחד השלבים המהותיים של ג'ין קורה ב-1215 כאשר הבירה המרכזית נופלת וג'ין בורחת לקאיפנג. המונגולים נכנסים לבייג'ינג ומשתלטים על חלקים גדולים מג'ין.
חלק גדול של ח'יתאנים עובר למונגולים.

לקראת הסוף: המצור על קאי-פ'נג 1234-33
ג'ינגס חאן פונה מערבה ולא מחסל עדיין את ג'ין, אך בנו מטיל מצור על קאיפ'נג ומכניע את הג'ורצ'נים. בכך מחסל באופן סופי את שושלת ג'ין וזה המצב עליו מבכה יואן האו-וון ביצירותיו.


--------------------------סיכום על ג'ין --------------------------
יש מדינה צפונית שאמנם שולטת על אוכלוסייה סינית עצומה, על טריטוריה שבעיקרה היא סינית, ומאמצת הרבה את המינהל והשפה הסיניים,
השימוש בג'ורצ'נית מאוד מצומצם, ומתבטא בין היתר גם בכך שלקראת הסוף היא מאוד מנסה להחיל חוק סיני על כל הנתינים.
עדיין שומרים על זהות ג'ורצ'נית משל עצמם וגם על כוח צבאי שמאפשר להם לעמוד מול סונג.
יש שתי אפשרויות להיות סיני- גם בסונג הדרומית וגם בג'ין. השאלה היא לאיזו שושלת אתה נאמן.
****************************************

Added to timeline:

Date: