jan 1, 2014 - רצח בתחנת הרכב בקאנאם

Description:

הביא את קוריאה להתייחסות למי-טו, אישה שנרצחה בשירותם יחסית ברנדומליות, לא היה רושם של רצח ייעודי או משהו כזה.
עד אז בשיח הציבורי, נשים לא ממש היו בולטות, שלא לדבר על ייצוג כזה או אחר (רק לאחרונה מגיע למשל ל-18% נשים בפרלמנט).

נערות מרק מיסו, לא דואגת לבריאות שלה או למשפחה שלה, אבל היא משקיעה במותגים ולהיראות טוב - מוציאה כמכה פחות ועל אוכל לא-מזין בשביל לאפשר את הלייפסטייל.
לעומת סטריאוטיפים פנים קוריאניים-אחרים... או שאת אופנתית ומזניחה כל דבר מסביב, או שאת דואגת למשפחה ולבית אבל את מוזנחת.

ייצוג אחר (גם של נשים, אבל לא רק) בציבור, ניתוחים פלסטיים. עניין של נורמה, קוריאה אולי המובילה העולמית בניתוחים פלסטיים (בכמות ובאיכות). יש את הניתוחים ה"קלאסיים" של עפעף כפול, לסט-וי, מילוי אף. להיות אסתטי בתור נימוס כלפי שאר הציבור. מינוף מראה חיצוני ככלי לקידום, כשהתחרותיות הקוריאנית גדולה מדי וצריך משהו שיבדיל בין הכישורים.

אפשר לראות בסרטים שראינו עד עכשיו - כמה שהדמות הנשית יוזמת יותר, היא יותר טרגית בד"כ. דוגמה הפוכה לזה היא הבחורה בסופיונג'ה, פאסיבית לחלוטין אבל מאוד טרגית.

ייצוג מרחבי אחר של נשים - צבא. נשים עוברות המון התעללות בגיוס צבאי, אם הן בוחרות - זה לא חובה לנשים בקוריאה. זה בעצם לא תורם במהותו לאישה הקוריאנית.
נשים בפועל לא מיוצגות בבסיסים צבאיים, יש לזה המון השפעה על התפיסה עבור גברים - לגברים יש גיוס חובה, גברים לוחמים למען המולדת בתור משהו מאפיין, מגינים על הנשים ועל המדינה - כבר בבסיסים הצבאיים מייצרים איזשהו אי-שוויון כוחות בין נשים לגברים, 4 זמרות מופיעות למשל על במה מול המוני חיילים גברים.

Added to timeline:

Date: