jan 1, 1842 - חוזה נאן ג'ינג
Description:
נחתם במקדש קונפוציאני ממנו יצא ג'נג חה למסעותיו הימיים. הוא ביטוי לחולשה הטכנולוגית, כלכלית ופוליטית של סין.לכאורה: שוויון בין הצדדים; בפועל: השפלה עמוקה לסין וראשית ההסכמים הבלתי-שווים
הסכם נאן-ג'ינג, 1842
1. שוויון דיפלומטי בין הצדדים - תיאורטית
2. פתיחת חמישה "נמלי הסכמה“ - עוד ארבעה נמלים למסחר. בתוך נמלים אלה יותר לזרים ליצור קשר עם מי שהם רוצים בלי להיות תלויים בגילדות הסיניות כמו פעם.
3. קביעת רף למכס שהסינים יכולים להטיל
4. זכויות שיפוט עצמי לזרים – פגיעה בריבונות הסינית
5. הענקת הונג-קונג לבריטניה – בריטניה מקבלת אי משלה שיכולה לנהל ממנו את המגעים עם סין. כשנחתם ההסכם הבריטים קיבלו את השטח לכל החיים. רק בהמשך יחזירו אותו לסין.
6. פיצויי מלחמה לבריטניה – קובע את הכלל. כל פעם שיש מלחמה סין נותנת חשבון. סין נענשת על כך שבריטניה יצאה כנגדה למלחמה.
7. מעמד ה-MFN לבריטניה- Most Favourite Nation- אם יהיו חוזים בין סין למדינות אחרות בריטניה נהנית מההישגים האלה בחוזים שהם יחתמו בעתיד. לדוגמא אם הצרפתים דורשים בהסכמיהם את הזכות לפעולה של מיסיונרים שלהם הזכות הזו עוברת גם לבריטניה ובהמשך לכל מדינות אירופה. (במהרה: הסכמים דומים עם צרפת וארה"ב)
עלייתה של שנגחאי מתחילה בזכות ההסכם הזה.
הנוכחות בקנטון גם מאוד בולטת, אך בשנגחאי לאורך כל החוף מתמקמים כל סוחרי האופיום הגדולים.
סחר האופיום עולה ופורח וכולם מצטרפים לחגיגה- אמריקאים, צרפתים.
חלק מהסמל של שנגחאי עד היום הוא הבניינים המערביים. מבחינת הסיניים עדיין לא תופסים את זה כמשהו רציני. דבר דומה קרה עם קוקנד. בעצם ויתרו על שטחים ונתנו קצת זכויות. לא ביג דיל. עדיין אין הכרה בשינוי הדרמטי. כל זה משתנה עם מלחמת האופיום השנייה.
Added to timeline:
Date:
jan 1, 1842
Now
~ 183 years ago