טרום-מודרני - העת החדשה המוקדמת - 1600-868 טוקוגאווה/אדו (1 gen 1600 anni – 1 gen 1868 anni)

Descrizione:

בירה בפועל באדו, במקביל לבירה הרישמית בקיוטו שהייתה עד המאה ה-19, מאה 19 הבירה הרישמית/בפועל היא אדו שהופכת לטוקיו

שיטת באקו-האן, שלטון מרכזי באדו אך לא ריכוזי, מחוזות/האן שונים עם שלטון מקומי (וכך גם תרבות/כלכלה וכו') כפוף לאדו, דאימיו הם שליטים מקומיים בהאן השונים

שיטת נוכחות מתחלפת, השלטון המרכזי כופה התניידות על הדאימיו, "כל הדרכים מובילות לאדו", כופה הוצאות כלכליות על כל הדאימיו, דאימיו רחוק יותר יוצא יותר וכך משבצים דאימיו "אוייבים" רחוק יותר כפגיעה בכוח הכלכלי שלהם, דאימיו היו מתניידים עם פמלייה וכו', הרבה הוצאות

ריבוד חברתי עם מונופול על מלחמה בידי מעמד הסמוראי

יפן סגורה אך לא מבודדת, פורטוגזים הביאו לפני זה נשק חם בסחר ננבאן, איסור על מערביים "להתערב" בפנים-יפן, איסור על נצרות באופן כללי, במקביל לפריחה אינטלקטואלית ותברותית ביפן עם השפעת טכנולוגיות שמגיעות מסחר עם המערב

מחזיק עד אמצע המאה ה-19, במקביל יש אימפריאליזם אירופאי - יישות אחת תופסת את עצמה כעליונה לאחרת, מאזן כוחות לא שוויוני, שיטת כיבוש אחת במסגרת זו היא קולוניאליזם הכוללת ניצול כלכלי ותרבותי וכו' ע"י המדינה ה"חזקה" בדינמיקה
תרומה גדולה לזה היא במהפיכה התעשייתית באירופה, נתנה מניע ל"צייד" משאבים מחוץ לגבולות המדינה בשביל לתדלק את מכונת התעשייה, במקביל לרצון לנצל את מדינות היעד בתור שווקים - שם אפשר למכור בתנאי מסחר שטובים יותר עבור הגורם הכובש, להכתיב את תנאי המסחר בעצמם, עד סוף המאה ה-19 "משאבים" כללו גם עבודים בתור כוח עבודה
מאות 17-18 אנגלים ניסו לפתוח סחר מול יפן ונכשלו ועזבו לבד, רוסיה במגמת התפשטות ומנסה בעצמה מול יפן בסוף מאה 18, אמצע מאה 19 מגיע ארה"ב לפרוץ את השערים

לאורך התקופה היו אסונות טבע ומז"א מסוגים שונים, פגיעה ישירה בייבול ובענף החקלאי בכלל, תוצאה היא גלי רעב והאשמה הוטלה על מעמד החקלאים/איכרים שרובם כפריים וללא ממון רב, הצפי הציבורי היה שמעמד הסמוראים יממש את חובתו לדאוג לשאר האוכלוסיה ולסייע לאיכרים שנפגעו אך במקום זאת הייתה העצמה בגוויית המיסים, התפתח לכדי מחאות אלימות במקרים שונים לאורך מאות 18-19
ההסכמים הבלתי-שווים פגעו עוד יותר באמון הציבורי במעמד הגבוה ובשלטונות, שלהב עוד יותר את המחאות האלימות הללו
לזה התווספו הבעיות שהיו בין סמוראים בינוני-נמוך וסוחרים שהסמוראים הללו היו חייבים להם, ומתוקף מעמדם כסמוראים הם פשוט ביטלו את החובות שלהם - כביכול כי הסמוראים לא רצו שהסחורים יתעשרו יותר משהם הצליחו להתעשר גם ככה, סה"כ תרומה דו"צ לתסיסה הכללית בתקופה

התארגנות להפלת טוקוגאווה

בגדול 3 קבוצות נפרדות אך עם המון חפיפה, הרבה טינה שהועברה "בירושה" בין דורות מתחילת שלטון טוקוגאווה, קבוצה ראשונה היא שלושת ההאן תחת צ'ושו, סצומה, טוסה, דגש על סצומה וצ'ושו, האן דרומיים שמלכתחילה היו עויינים כלפי טוקוגאווה וההסכמים הבלתי-שווים שברו את גב הגמל עבורם, העבירו ביקורת עוד מאז "כניסת הברברים", הייתה להם סיסמה משותפת לגרש אותם

קבוצה שנייה היא תומכי גירוש ברברים תוך הוקרת הקיסר, סיסמה סונו-ג'ואי, העלאת הרעיון להחזיר את הקיסר בתור שליט בפועל ולא רק טכני/רישמי, הרבה מאלו מגיעים מאסכולת לימודי הלאום שלמדו טקסטים יפניים ש"לא עברו השפעה חיצונית" (שושלת הקיסר כנצר לקאמי וכו'), חלקם טענו שצריך רק להגדיל את השפעתו של הקיסר, חלק דרשו שלטון שלו-ממש

קבוצה שלישית שישי, "לוחמים בעלי מטרה נעלה", בעיקר סמוראים מדרג בינוני-נמוך, רובם גם מאסכולת לימודי הלאום וגם תחת סצומה או צ'ושו, בדיעבד אפשר ממש לקורא להם טרורריסטים לפי הפעולות שלהם, אפילו רצחו איש ממשל יפני שתמך בהסכמים הבלתי-שווים (היה חלק בניהול ממשל הבאקו-האן) וגם סוחר בריטי צ'רלס ריצ'רדסון (הפכו את זה לפרשה פוליטית חמורה)

Aggiunto al nastro di tempo:

Data: