טי-יונג (1 gen 1891 anni – 1 gen 1922 anni)

Descrizione:

רעיון הטִי וה-יוֹנְג - שמירת המהות הסינית [טי] בתוספת הדברים השימושיים מהמערב [יונג]. – ההבחנה בין המהות לדברים השימושיים. המהות צריכה להיות סינים והצורה תגיע מהמערב. לפחות בתחילת התנועה הזו הדברים שנשאלים הם בשני תחומים עיקריים – צבא ודיפלומטיה.
****************************************
שלב א 1861-1872: לימוד שימושי מהנכרים

1. טכנולוגיה צבאית:
ארסנלים ומספנות תוך כדי דיכוי המרידות: רובים, תותחים, ספינות קרב עם מנועי קיטור; בתי ספר למכאניקה ולניווט. הישגים משמעותיים במאבק נגד המרידות – הקמת מפעלים בדרום הרחוק ולאט לאט גם צפונה. מייצרים ספינות קרב ע"י מומחים מערביים והכשרה של מהנדסים או טכנאים סיניים.
2. דיפלומטיה:
ה"דזונג-לי יא-מן" ("הלשכה הכללית", כפופה ל"מועצה הצבאית העליונה") הקדמה למשרד החוץ וחלוץ מפעלי מודרניזציה אחרים. במסגרת הדיפלומטיה מתפתח הרעיון החדש של שגרירויות קבע בארצות זרות.
הקמת בית הספר לשפות טונג-ון גואן; תרגום ספרי החוק הבינ"ל
משלחות סיניות ראשונות למערב
1875: בעקבות רצח נציג בריטי ביון-נאן: אימוץ רעיון של שגרירויות קבע בחו"ל

לצד זה: צעדים מסורתיים: שיקום חקלאי, החזרת שיטת הבחינות.

התוצאה: שיפור תפקודי בטווח הקצר, אווירת המשבר פוחתת - יש ניסיון לעשות סדר כמו שאנו מכירים מלפני, וגם קידמה ושינוי. הרגשה שהסדר התחיל לאט לאט לחזור ולהיות מושתת על כנו.
------------
סין אל מול המערב : בין התכחשות להכרה

1. תופעת "נמלי האמנה" והונג קונג – הצוהר על העולם המערבי.
2. משמעות הזיכיון- רובעים זרים בלב הערים הסיניות.
3. פעילות המיסיון : היבטים חיוביים ושליליים – מקימים הרבה בתי ספר ומאפשרים להרבה סינים שיושבים בנלי האמנה לרכוש חינוך מתקדם, קיבלו מילגות והביאו להפצת הידע המערבי לתוך סין.
4. הזרים בשירות הקיסרות הסינית – שירות המכס כדוגמא. המכס נקבע במסגרת ההסכמים של סוף מלחמות האופים אך מי שמנהל את המכס הוא בריטי שהופך את זה למנוף להבטחת הכנסה יציבה לקיסרות. מקפיד להעביר את מלוא ההכנסות לקיסרות ובתקופה של בלאגן ומרידות זה נשאר יציב.
5. הופעת אליטה מסוג חדש – חינוך מערבי בנמלי ההסכמה, צבירת עושר כתוצאה מקשרים עם זרים, לעיתים כניסה לעילית הלמדנית ע"י קניית משרות אבל רוב העלית הלמדנית ממשיכה להתכחש למימד האתגר במערבי. לא מעניין.
--------------------
הזרים בשירות המודרניזציה – כמה וכמה אנשים זרים שמתגייסים לטובת המודרניזציה הסינית ומסייעים לה בצורה דרמטית, ועושים זאת בכבוד רב לסין, עניין זמני. הכרה בתרבות העשירה שלהם, בכך שהם ראויים להערכה ויש לפעול למענם.

סר רוברט הארט
(1835-1911) – פיקד על שירותי מכס סיניים מ-1863 עד ל-1907
שיפר ושכלל את שירות גביית המכס והפך אותו לאחד ממקורות ההכנסה האמינים לשושלת
ייעץ לצ'ינג בענייני חוץ ובטחון – מתוך כבוד גדול לסינים וזה דבר שהם מאוד מעריכים.
יחס של כבוד לסין ולסינים.

סיר תומס וייד (1815-1895)- 40 שנה בשירות החוץ הבריטי בסין בהונג קונג- אבי שיטת הוויד גילס
ולימודי סין באנגליה – מלומד גדול שעוסק הרבה בסינית ופותח את לימודי סין באנגליה, מגלה כבוד רב לתרבות הסינית ולמייצגיה. אנשים מהסוג הזה נותנים הרגשה לסינים המשכילים שהזרים הם לא כאלה רעים ושאפשר ללמוד מהם.
****************************************
התחזקות עצמית שלב ב: 1895-1872 –
מה שמאפיין את השלב השני הוא מעבר לדגש כלכלי – יותר עניין של תיעוש, כסף ולא רק טכנולוגיה ספציפית

1. לצד הדגש על הנשק הכרה בצורך בעושר כבסיס לפיתוח נשק מתוחכם; תיעוש ודגש על הון
2. שיפור בתקשורת: ספנות, מסילות ברזל; מכרות, טלגרף – עד עכשיו התקשורת הייתה באמצעות דואר! הם לא נורמליים
3. מיזמים מסחריים בפיקוח ממשלתי [בתי חרושת לטקסטיל ולמכונות; מכרות] ואחר כך גם מיזמים משותפים לממשלה ולסוחרים [מפעלי ברזל, טקסטיל]
4. שליחת יותר סטודנטים לחו"ל – כדי שיכירו את המערב מכל מיני כיוונים
---------------------
מנהיג השלב השני של "ההתחזקות העצמית": לי חונג-ג'אנג (1823-1901)
****************************************
התיעוש ההדרגתי: מעט מדי? לאט מדי? – מרכז הפעילות בשלב זה הוא בתעשייה בסין.

עיקר ההישגים הכלכליים:
מספנות בדרום ובצפון; מכרות; מפעלי טקסטיל; ראשית מסילות ברזל; טלגרף

אבל: הקצב איטי להחריד
שחיתות
מחסור בהון העצמי; עלות אדירה ליועצים זרים
ביזור: השינוי מוגבל לחבלים בודדים- אין מדיניות לאומית
היסוס רב בצמרת הקיסרית באשר לקצב ולהיקף השינויים הרצויים; התנגדות רחבה בקרב העילית למודרניזציה – בקרב העם אך גם בקרב האליטה.
****************************************
בעיות חוץ- משיתוף פעולה להסלמה – ככל שהתקופה מתקדמת יש חזרה להסלמה בקשר בין הזרים לסין.

. דחיית אשרור חוזה בייג'ינג ע"י הפרלמנט הבריטי ב-1870 לאחר שאושר בסין ב-1869
חיכוכים עם המיסיונרים [תקרית טיין-ג'ין 1870] – התקרית האלימה הראשונה מאז מלחמת האופיום הראשונה.
יפן בטייוואן ובריו-קיו 1873
מרד יעקוב בכ 1864-77, רוסיה ותקרית ה-אילי [עד 1881- חוזה סט פטרבורג]
המלחמה נגד צרפת בווייטנאם 1884-5
יפן: האיום היפני על קוריאה ומלחמת סין-יפן 1894-5 - מעין ניסיון של סין להפוך את מדינות החסות שלה לקולוניות – מביא לשינוי של 180 מעלות ביחס לקשר עם סין.
****************************************
המיסיון והמיסיונרים

1. עלייה גדולה במספרם לאחר מלחמת האופיום השניה.
2. חלקם תורמים לקדמה חברתית וחינוך – הקמה של בתי ספר..
3. חלקם משמשים חוד החנית של האימפריאליזם
4. חלקם פועלים בהתנשאות ומעוררים עוינות רבה בציבוריות הסינית.
5. תקרית טיין-ג'ין (1870):
תקרית בינלאומית חמורה ראשונה אחרי מלחמת האופיום- לינץ' בניצב הצרפתי לאחר שירה והרג שוטר סיני, רצח נזירות.. טיינג'ינג זה מקום עם מסורת של שנאת זרים מאז כיבושו במלחמת האופיום השניה. הנסיונות של המיסיונרים הצרפתים במרחב מעוררים הרבה התנגדות. בעיקר עניין הטבלת הילדים הסיניים שהם קנו. במקרה זה התקרית מתחילה כאשר כוח של שיטור סיני בא לבקר בבית יתומים כזה, והמפקד הצרפתי מתעצבן והורג סיני בירייה. ההמון הסיני מתרגז ועושה לו לינץ' ואז מתעלל בצרפתים שבסביבה. תקרית זו מעוררת תגובה קשה בצרפת, וצרפת דורשת פיצוי מוגזם. השושלת שולחת את צנג גואו פאן למו"מ עם הצרפתים, יש אווירה של פיוס אך החצר לא מרוצה. בסופו של דבר הסינים משלמים הרבה כסף והסדר שב על כנו אך היחסים בין הסינים למערביים כעת במקום שונה לגמרי לעומת מה שהיה עד כה. כעת יש הרבה אלימות ותחושה של ברבריות והתנכלות משני הצדדים.

Aggiunto al nastro di tempo:

Data: