הקיסר יונג ג'נג (1 gen 1723 anni – 1 gen 1735 anni)

Descrizione:

עלה לשלטון בגיל מבוגר, עתיר ניסיון מנהלי – עלה בגיל 45, הייתה לו הזדמנות להשתפשף במינהל והוא בא לעבוד

1. סבל ממעמד מעורער כיורש: פותר במהרה את בעיית הירושה לעתיד (שיטת "היורש הסודי") – מצא פתרון עתידי לבעיית הירושה ע"י כך שהוא קובע מראש מי היורש וכותב על פתק ששם בשתי כמוסות נפרדות שלא ניתן להגיע אליהן בו"ז. הוא מחנך את כל בניו כאילו הם יהיו היורשים ומגלה את הסוד רק בסוף.
2. סגנון סמכותני קיצוני; אך גם מאוד מעשי ונבון, ללא עריצות מופרזת
3. יוזם רפורמות חשובות במנהל המרכזי ומייעל את שיטת קבלת ההחלטות (בעדינות ולאט כדי לא לעורר התנגדות)
4. פיקוח קפדני על השחיתות ועל חוסר יעילות מצד הפקידות – בניגוד לקאנג סי
5. רפורמות במיסוי שמשפרות מאוד את המערכת הכלכלית

התוצאה: שיפור דרמטי במצב הכלכלי
****************************************
חידושים במנהל

א. שליטה אישית של הקיסר – הקיסר אחראי אישית על המינהל, הכל קשור אליו ישירות והוא עובד מאוד קשה.
ב. זרימת המידע: שיטת התזכירים הסודיים – פקידים יכולים לשלוח אליו ישירות תזכירים מבלי לעבור הרבה בירוקרטיה.
ג. "המועצה העליונה" – גוף חדש שהופך להיות מעין קבינט שיש בו גם סינים וגם מנצ'ואים ומחליף את החצר הפנימית
ד. שימוש נרחב בראשי החבלים – פעם ראשונה שיש ממש מושלים בפרובינציות, הם נשארים נאמנים לשלטון.
ה. היתרון שבאיזון בין המנג'ורים לסינים בצמרת
ו. נסיון למנוע סיעתיות הפקידים
****************************************
עקרונות המנהל של צ'ינג
שמירת האיזון בין מאנצ'ו לסינים במשרות הרמות – מעין מנהל כפול

בראשית השושלת: חשיבות המשפחה הקיסרית (מועצת הנסיכים) הנדחקת בהדרגה לטובת המועצה העליונה (מאוזנת מבחינה אתנית).

גיוס נמשך של קצינים מצבא הדגלים למנגנון האזרחי: מאפשר לנטרל במקצת את ההשפעה של העילית הסינית הקרקעית
תחומים רגישים (צבא, מד"ח בכל הקשור במונגוליה, רוסיה, טיבט, והמוסלמים) – בניהול כמעט בלעדי של המאנצ'ו (ובשפתם) זה מהותי וממדר את הסינים מתחומים אלה.

---- הגברת הקשר בין הקיסר לבכירי פקידיו הודות לשיטת הדיווחים הלא פורמאליים והסודיים+ מנגנון "המועצה העליונה"
----הניסיון לייעל שלטון על-ידי הכפפת קידום הפקידים לביצועים בתחום השיטור וגביית המסים
----מושלי החבלים (פרובינציות): ייעול מרשים במנהל המקומי והוספת דינאמיות מנהלית
----הקמת רשויות עצמאיות במידת הצורך (למשל הרשות לטיפול בנהר הצהוב ובתעלה הגדולה); המשק הקיסרי כמעין מדינה בתוך מדינה
----מנהל נפרד לסין-גופא [שטחי מינג] ולטריטוריות החדשות של מרכז אסיה [מנג'וריה, מונגוליה, טיבט, סינג'יאנג]- לי פאן יואן- המשרד לעניני נחלות. רוב המשרד מאוכלס ע"י מנצ'ואים ומונגולים ורובו מתנהל במנצ'ואית. השפה המנצ'ואית נשארת חשובה לאורך כל המאה ה-18 והזהות המנצ'ואית נשמרת, אך יש נסיון למצוא איזון בין האליטה המנצ'ואית והאליטה הסינית, בעיקר בכל הקשור לניהול סין גופא.
****************************************
פיתרון יעיל לבעיית הסריסים ולבעיית החצר הפנימית של צ'ינג:

"המועצה העליונה" ("הלשכה לסודות הצבאיים" ): ייעול בדיון וקבלת ההחלטות – החלטה חשובה מאוד, המועצה העליונה מתחילה בתור הלשכה לסודות צבאיים, הופך למשהו קבוע, מעין קבינט שמחליף את ה"חצר הפנימית", עם כל הסריסים שהיה בתקופת מינג. המועצה היא גוש שהוקם אד הוק למבצע מסויים, אך בהדרגה מקבל יותר ויותר סמכויות. אלה הם אנשים הנאמנים לקיסר, חלקם מנצ'ואים וחלקם סינים, כאשר המנצ'ואים בדר"כ נסיכים או אנשים מהמשפחה והסינים הם אנשים שעברו את הבחינות ושיש להם תפקידים מנהלתיים אחרים אך מקורבים לקיסר ומשמשים בתור הגוף הקרוב איתו הוא מתייעץ בעיינים מעבר לצבא.
****************************************
השכלול של המנהל המקומי - ביסוס מעמד החבל: החששות מבדלנות התבדו; היעילות גברה – עד לצ'ינג היו חבלים או פרובינציות אבל רק בצ'ינג הם שימשו כיחידה מנהלית קבועה בראשה עומד מושל בפעם הראשונה.


---- חבל: עד לצ'ינג: לרוב יחידת פיקוח או יחידה אד-הוק. מאז צ'ינג: יחידה מנהלית קבועה; בת 10-20 מ' איש. חשיבות המושלים: זוכים למידה של אוטונומיה וגמישות כלכלית
----מחוז :מסורתית הדרג העליון של הממשל המקומי בפועל; מושל המחוז הינו פקיד בכיר המפקח על הנפות; 1-2 מיליון איש
----נפה: היחידה הנמוכה ביותר המנוהלת בידי פקיד השייך למנגנון הממלכתי (=בוגר הבחינות). 100-200 אלף איש. המושל אחראי על כל תחומי החיים: כלכלה, ביטחון, משפט, חינוך
****************************************
ייעול המערכת הפיסקלית: הקץ למחסור

1. מערך המיסוי ממשיך את השיטה של מינג, כלומר מס נמוך שלא מאפשר למינהל לתפקד באופן מלא, תוך עדכונים ושכלולים אחדים
---משמעות הדבר: בסיס המס נותר נמוך מאוד. הדבר מקשה על תקצוב הפעילות השוטפת של הממשל וגורר שורה של היטלים חוקיים ולא כל כך חוקיים
2. מאז ראשית צ'ינג: ניסיון להבטיח שקיפות במיסוי ולהעלים "מתווכים" שעשקו את האיכרים. אולם אין בכך פיתרון יסוד לבעיית תזרים המסים למדינה
3. הקיסר קאנג-סי בנדיבותו מבטיח הקפאת שיעורי המס (היטל העבודה) ב-1713: משאיר לבנו קופה ריקה
4. ההישג של יוֹנְג-גֶ'נְג: שיפור בהכנסות מבלי לשנות מן היסוד את המערכת. זה חשוב כי מאז תקופת וואנג אן שה שינויים יסודיים הם דבר בעייתי שלא נתפס בעין יפה, ועל כן יונג ג'נג עושה שינויים קטנים שהופכים בסופו של דבר לשינוי משמעותי.
****************************************
הרפורמות של ימי יוֹנְג-גֶ'נְג

א. הקמת רשות לאומית אד-הוק לבדיקת סוגיית הגירעון: חשיפת מימדי תופעת הדיווחים הכוזבים והסדרת סוגיית הגירעון המצטבר. מנסה לבדוק מאיפה נובע הגירעון, האם המיסים שלא מגיעים אליו מנוצלים לטובה או לא.
ב. המרת כל סוגי המס בתשלום אחיד הנגבה על-פי הקרקע ולא על פי הפרט (כך שהימלטות האיכר פוגעת פחות בהכנסות הממשל) – המיסים נגבים מהקרקעות. הקרקע עצמה חייבת במס אז האליטה המקומית היא זו שמעבירה את המס לבירה ולא איכרים שיכולים לברוח מהמס שהוטל עליהם כמו בעבר.
ג. הסדרת שיעורי הגבייה בנפות ("היטל ההתכה") באופן שהבטיח את המשך תפקודן התקין, אך גם צמצם מאוד את שיעורי העלמת המסים
ד. תשלום "דמי טיפוח טוהר המידות" לפקידים; בפועל: עלייה משמעותית במשכורתם במטרה לרסן את תופעת "הגבייה השחורה". מעלים להם את המשכורת כדי שלא יזדקקו לשחיתות. קיום בכבוד מתאפשר.
ה. לסיכום: שיפור משמעותי בטווח הקצר, אך לא פתרון מבני. לטווח קצר ובינוני זה מאפשר ליותר מיסים להגיע לרמת הפרובינציה והממשל המרכזי, ומאפשר בסיס כלכלי יותר יציב לשושלת. יונג ג'נג מוריש לבנו מדינה יציבה ורגועה. צ'יין לונג מצליח להשתמש בזה כדי להביא את סין לפאר חסר תקדים.
****************************************
תקופת יונג-ג'נג: האיפוק הצבאי והקושי להתמודד עם הממלכה הג'ונגרית המשתקמת

1. יונג-ג'נג מנסה לאמץ קו פייסני כלפי חוץ כדי לבצר רווחה כלכלית בבית – יש ביניהם הסכם שלום שנשאר בתוקף במשך עשרים שנה וזה לא מפריע לו, הוא מתפנה לנהל את מדיניות הפנים שלו.
2. במהרה נאלץ לשוב ולהשתלט על טיבט לאור התוהו ובוהו הפנימי שם
3. 1727: הסכם קיאחטה Kyakhta עם רוסיה: תיחום גבולות רוסיה-מונגוליה, ופגיעה נוספת בג'ונגרים

חוזה קיאכטה 1727 -
סין מוותרת על 100,00 קמר בגבול מונגוליה כדי למנוע סיוע לצ'ונגרים. ההסכם השני השוויוני שנעשה עם הרוסים. נחתם בדרום סיביר. סין מוותרת על שטחים נרחבים במונגוליה החיצונית, הכל כדי שהרוסים לא יעזרו לצ'ונגרים. מתוך עמדת העליונות הזו הוא יונג ג'נג מצליח להשיג שלום עם הצ'ונגרים בתנאים שלו ומצליח לשמור על שלום איתם עד ימיו של צ'יין לונג.
****************************************
יונג ג'נג פנים רבות לו.

Aggiunto al nastro di tempo:

Data: