ישועים (1 gen 1540 anni – 1 gen 1700 anni)
Descrizione:
המסדר הישועי מיוסד ב-1540 על רקע אובדן ההגמוניה של הכנסייה הקתולית ועליית הפרוטסטנטים
מייסד איגנטיוס לויולה.
ייחודו:
1. פעילות מחוץ לאירופה: להמיר את העולם לקתוליות לפני שהפרוטסטנטים יגיעו
2. פניה לעלית ולא לפשוטי העם - "ניצור מלמעלה"
3. הסתגלות לתנאים מקומיים- כבוד ובקיאות בתרבויות אלו שניסו להמיר
4. שימוש בידע חילוני כגורם עניין [רפואה, אסטרונומיה, גיאוגרפיה, מתמטיקה, תותחים]
****************************************
תחילה ייסוד המיסיון בהודו ויפן
ע"י פרנסיסקוס חאווייר
נתקל בקשיים ביפן: "אם הנצרות כל כך טובה איך זה שהסינים לא שמעו עליה?"
מקווה להגיע לסין. מת בדצמבר 1552 בסביבות מקאו בהמתינו לאישור להתחיל בפעילות המיסיון בסין.
1614- הנצרות מוצאת אל מחוץ לחוק ביפן
א. פרוטסטנטים מוציאים שם רע לישועים
ב. יפן אחרי איחוד ולא רוצה שהישועים יעשו בעיות
****************************************
החלום: סין בידי הישועים
מהבסיס במקאו הישועים מתחילים בפעולות הכנה מדוקדקות במטרה להגיע לסין מוכנים לכל אתגר רעיוני. לומדים סינית, לומדים את המקורות הקונפוציאניים, כדי להצליח להיות בקיאים אל מול האתגרים שיבואו לפני הנצרות.
****************************************
מדוע הנצרות מצליחה להקלט בסין? הדת הנוצרית הייתה מאוד מקושרת למדע. העניין של האסטרונומיה היה מאוד חשוב בסין והישועים עזרו לסינים רבות בעניין זה. בנוסף, הם הכירו את התרבות הסינית לפני וקיבלו על עצמם את מנהגיהם לרוב. התירגום הנרחב מאפשר להם להתקרב לאליטה הלמדנית. הם מגיעים בתקופת משבר של מינג, קל לאנשים לאמץ אידיאולוגיות חדשות.
שיא ההצלחה: "צו הסובלנות" מאת הקיסר קאנג-סי, 1692 – התלהב מאוד מהאירופאים. כתב עליהם שהם שקטים וסובלניים, ולא מעודדים התקוממויות. ציווה לשמר את המקומות הקדושים לנוצרים והגן עליהם בצו קיסרי.
****************************************
קשיי הנצרות בסין
1. בעיות לשוניות- מינוח (אלוהים, בנו של אלוהים..) – אין בסין מילה לשילוש הקדוש, אלוהים, שטן. בסין השמיים הם אל. בנו של האל לא יכול להיות ישו כי בנו של השמיים הוא הקיסר ואסור ליצור תחרות עם הקיסר.
2. בעיות רעיוניות- התמודדות עם רציונליזם סיני ["למה האל לא מצא דרך להעניש את בנו בלי להרוג אותו?"] הסינים לא מקבלים את הסיפור של ישו וסיפורים אחרים כמו אדם וחווה למשל. אז הנצרות מפחיתה בעניינים יסודיים אצלם שלא מתקבלים בסין.
3. בעיות פוליטיות- מתח בין סמכות הקיסר לישוע ולאפיפיור – בסוף המאה ה-17 כשמתחילות בעיות באירופה כנגד הישועים בסין, פונים לאפיפיור והוא מתערב במה שקורה בסין. אז הקיסר מבין שהישועים חייבים דין וחשבון לאדם חיצוני מלבדו, והוא מחליט לגרש אותם מסין. מי שנאמן לקיסר נאמן לו בבלעדיות.
4. בעיות חברתיות- פוליגמיה; ערעור פוטנציאלי של ההיררכיה החברתית. אסור בנצרות שתהיה יותר מאישה אחת. דבר שהיה לסינים קשה לוותר עליו.
5. בעיה תיאולוגית- דת בלבדית (אקסקלוסיבית) לעומת ריבוי דתות בסין. ויכוח על הטקסים הקונפוציאניים ופולחן האבות. אם רואים את הקונפוציאניזם בתור דת זה נחשב אסור לסגוד ליותר מאל אחד וגרם לאירופאים לכעוס על הישועים בסין שהם מקבלים את הטקסים האלה.
6. מחלוקת הטקסים – התערבות האפיפיור [1704 1720]. צו האוסר על פעילות המיסיון בסין [1715] וגירוש מרבית המיסיונרים [1724]. קאנג סי וממשיכיו לוקחים את זה קשה.
****************************************
מדוע הנצרות נכשלה ואילו הבודהיזם הצליח?
הבודהיזם הגיע מאוד מזמן, במאה השנייה לספירה, בעידן הפיצול, היה יותר פתיחות לאמץ דת חדשה. הבודהיסטים היו גם מאוד חברתיים והקימו בתי תמחוי, בתי ספר. בנוסף, הבודהיזם לא אקסקלוסיבי והנצרות כן. בנצרות האפיפיור הוא המלך שלך ובבודהיזם אין דבר כזה.
וגם פנה לכל דרגות החברה.
****************************************
המפעל התרבותי הישועי בסין:
פועלו של גויספא קאסטיגליון 1715-1766) – צייר מפורסם. ישועי איטלקי שנשלח לסין במסדר הישועים ומשתלב בחצר של צ'יין לונג, והוא מאוד מפורסם בציוריו. מיוחד כי הוא משלב טכניקות סיניות ואירופאיות.
יואן-מינג-יואן : ורסאי בבייג'ינג – הוא מעורב גם בבניית חיקוי של ארמון ורסאי- ארמון הקיץ בבייג'ינג של צ'יין לונג.
****************************************
התגברות הידע המערבי על סין
הישועים בקדמת המידע על סין במערב (השפעתם ניכרת עד למאה ה-20) - הישועים הביאו למערב מפות מאוד מפורטות של סין מאז מרקו פולו. מה שמייחד את המפעל הישועי בניגוד למפעלים אירופאיים קודמים – ניסיון להביא את ההסטוריה של סין לאירופה. גידול מרשים בידע של המערב על סין, לא תמיד מדוייק ועדכני.
התלהבות אירופאית מסין- גם בבתי האצולה האירופאיים ניתן לראות השראות סיניות ברהיטים, תמונות, חפצים, אמנות. מציגים אותה כמדינה מוסרית ומתפקדת ומסודרת ללא דת.
היה בתקופה שהתנגדו מאוד לכנסייה. במחצית השנייה של המאה ה-18, אינטלקטואלים צרפתיים היו בעד ונגד סין. וולטר- מייצג את ההמשך של הגישה המעריצה את סין כחברה מתוקנת שלא צריכה את אלוהים כדי לבנות חברה צודקת. מתאר את סין כחברה שהכי קרובה לאידיאל.
מוטסקייה – אבי הפרדת הרשויות, יוצא כנגד הסינים. טוען שהעריצות של הקיסר מייצרת חוסר בחופש. שם דגש על עריצות סינית. בהדרגה הצד האנטי סיני הולך ומתגבר.
סוף המאה ה-18: שינוי ביחס לסין – קשור לקשרי המסחר שהמערב מנסה ללא שיתוף פעולה להכריח את סין לעסוק בו. אדם סמית טען שסין ללא ספק הייתה מדינה עשירה ומורכבת אך שלא השתנתה מאומה כבר מאות שנים. הוא טוען שמה שמרקו פולו תיאר לפני חמש מאות שנים הוא מה שמתארים חוקרים שמבקרים בסין כיום.
עוד גישות דומות טענו כי סין שרויה בחשכה מוחלטת. הסינים מנהלים חברה לא צודקת, אסיה מפגרת מאחור, סין מנהלת עריצות עם טקסים מיושנים, השפה שלהם מטופשת והם גזע של אנשים שרגילים להיות חלק מהעדר.
****************************************
המערב וסין הקיסרית
מאות 13-14: מגעים ישירים ראשונים תחת שושלת היואן- סין כארץ השפע
מאות 16-18: שלב ההתוודעות
המטרה: להכיר את סין (אולי כדרך לניצור שלה, אך גם כדי ללמוד ממנה)
שלהי המאה ה-18 עד שלהי המאה ה-19: השלב המרקנטיליסטי
המטרה: לנצל את משאביה של סין להעשרת ארצות המערב; יעדים טריטוריאליים ודתיים-רעיוניים – משניים
מסביבות 1895: השלב האימפריאליסטי
המטרה: לשלוט בסין: אם לא פוליטית אז לפחות כלכלית ורצוי גם תרבותית
Aggiunto al nastro di tempo:
Data:
1 gen 1540 anni
1 gen 1700 anni
~ 160 years