סונג הדרומית (1 Jan 1127 Jahr – 1 Jan 1279 Jahr)

Beschreibung:

פריחה כלכלית, תרבות מסחרית
חיי פאר על זמן שאול
****************************************
מלחמת ג'ין-סונג 1127-1142
1127- ג'ין בקאי-פ'נג. הקיסר ואביו נלקחים צפונה. סופה של סונג הצפונית
1129-30 הג'ורצ'נים שוב תוקפים, חוצים את היאנג-דזה, מבריחים קיסר לים ואת החצר דרומה עד לחאנג-ג'ואו. 1130: נסוגים צפונה ומקימים מדינת חסות צ'י.
מאז 1132: לסירוגין מו"מ שלום ולוחמה. לקראת 1140 סונג מתאוששת ומתחילה לנצח תוך מתן יותר זכויות למצביאיו, אבל הקיסר חושש ממצביאיו
****************************************
סונג הדרומית:1127-1279 קווים כלליים
א. יחסים עם ג'ין: שלום קר מתובל במלחמות (1161, 1208-1206, 1234): מפרי השלום מפסידים אבל אין הכרעה ברורה או שינוי דרמטי בגבול
ב. שיקום כלכלי ופריחה תרבותית בעיקר מסוף המלחמה הגדולה עם ג'ין (1142) ועוד יותר תחת הקיסר סיאן דזונג (1162-1189).
ג. המאה ה-13: בצל עליית המונגולים (מ-1206): נסיון כושל לנצל צרות ג'ין כדי להביסה שנכשל; שתפ עם המונגולים ב1234; אחרי נפילת ג'ין ובעיקר משנות ה-1250S- עימות ישיר עד כיבוש
***************************************
הארגון הצבאי אחרי 1142
הצבאות לא נמצאים בגבולות כיוון שלא ניתן להגן על הגבול עקב המתווה ההררי, עדיף להגן על אזור היאנג דזה
מלחמת סונג-ג'ין 1161-1164: נסיון כושל של ג'ין לאחד את סין- שיפור במעמד סונג
כעת הקיסר הוא "אחיין" של ג'ין (שיפור מעמד)
-----------האזור שמדרום לשפך היאנג-דזה: לראשונה המרכז הכלכלי הופך למרכז הפוליטי של סין----------------
***************************************
תור הזהב 1162-1189
האנג-חואו הבירה הזמנית של סונג הדרומית
***************************************
השינוי בחיי העילית
1. תחושת האכזבה והמיאוס מפוליטיקה
א. הכישלון המהדהד מול ג'ין (ואח"כ הסכנה המונגולית)- דרוש שינוי
ב. תככי החצר; קיסרים חלשים וראשי ממשלה בזויים; סיעתיות
2. הקושי הגובר להגיע למשרה שלטונית
א. התחרות העזה מאיינת סיכויי הזכייה בבחינות
ב. ריבוי המלומדים מול מיעוט יחסי של משרות
ג. צמצום אפיק הבחינות כדרך לכניסה למשרה (המלצות, שוחד)

הפתרון: פיתוח "אסטרטגיה לוקלית" כוח חברתי מקומי חשוב מכוח פוליטי
א. המלומדים דואגים לביצור מעמד בקהילתם
ב. חיזוק הקשרים האופקיים (נפה) ולא האנכיים (חצר)
ג. ברמה הרעיונית: לא אקטיביזם פוליטי כי אם אקטיביזם קהילתי(בתי-ספר, ממגורות)
------זה הבסיס החברתי להתבססות "תורת הדרך"---------
ניצחון החברה על המדינה [ההפך מ-ואנג אן-שה]:
א. עילית: הדגש על פעילות במישור המקומי-קהילתי ולא במישור הארצי כמו בסונג הצפונית; טיפוח עצמי וסביבתי נעלה כמו [או אף יותר] מהחזקה במשרה רמה
ב. העילית המקומית תישא באחריות לסדר וביטחון מקומיים, לסיוע לנזקקים ולמכלול התפקידים שהמדינה בעבר מילאה- ממגורות מקומיות במקום הלוואות נבטי האביב למשל
ג. חיזוק בית האב והקהילה הכפרית
****************************************
האקדמיות הפרטיות: דעיכת החינוך הממלכתי
א. החינוך הציבורי איבד את יוקרתו עקב המניפולציות בימי חוּי-דְזוֹנְג
ב. האקדמיות הופכות למוקד ההפצה של רעיונות "תורת הדרך"
ג. מסירות המורים(מובילה ל) איכות ההוראה(מובילה ל) העדפת החינוך הפרטי על פני הציבורי המדורדר
****************************************
"האמנות הכפריות"סיָאנְג יוּאֶה
בסיס חדש ללכידות החברה הכפרית "מלמטה" (במקום הבאו-ג'יה
א. מפגש תקופתי (פעם או פעמיים בחודש) של המלומדים (ולימים כל הכפריים) ע"י המשפחה העשירה
ב. הקראת "הנחיות" משותפות, ביקורת עצמית על הפרת הסדר החברתי
ג. הסדר במהלך הטקס המשותף נועד לחזק את ההיררכיה הבנויה על פי הגיל והמעמד

--------------השלכות השינוי ביחסי מדינה חברה-----------
חולשת המרכז הפוליטי לעומת העילית המקומית
קושי לבצע שינוי דרסטי מונהג עי המדינה -נסיגת האקטיביזם
יציבות על חשבון חדשנות
****************************************
תרבות מסחרית: אלים עממיים

****************************************
התמזגות הדתות: סונג הדרומית
שילוב של הבודהיזם עם אלמנטים קונפוציאנים ודאואיסטים מצד אחד(יחד עם המסחר) ושיקוף של הבירוקרטיה הארצית שעולה לשמיים

האתר הבודהיסטי בדָא-דְזוּ ליד צ'ונג-צ'ינג
9-13 מתחיל בקרב הגולים מהבירה בסוף טאנג, עיקר הפיסול במאה 12 ביוזמת נזיר עליתא מקומית ולא הקיסרים איזור עשיר מאוד במאה ה12 לפני שהוחרב עי המונגולים 50,000 פסלים. אתר בודהסטי אבל יש בו גם פסלים דאואיסטים וגם התיחסויות קונפוציאניות

"גלגל החיים": תמצית תפיסת הגלגולים והקארמה
"פארינירוונה": מותו של בודהא
פקידים ואנשי צבא סיניים מספידים את בודהא
דאגה להורים בזקנתם
הגהנום הבודהיסטי: עינוי החוטאים
שופטי הגהנום: איחוד הביורוקרטיה והדת
הרוחות הרעבות
****************************************
ראשית הנפילה: מלחמת סונג-ג'ין : -1208- 1206

מ1204 סונג יוזמת תקריות גבול מבלי לנתק דפלומטיה אבל באוירה מתוחה.
סונג מזהה חולשה אצל הגורג'נים עקב מזא"ה לא טוב רעב וכו'
ב1206 ג'ינגס חאן
סונג מתחילה בלחימה ומפסידה.

ב1206 מחליטה לצאת למלחמה [סגן שר המלחמה מסרב לנסח הצהרת מלחמה ומפוטר אבל ראש הממשלה לא מוותר14.6.1206 הכרזה-טענה שג'ין איבדו מנדט השמיים מצפים שהסינים של ג'ין יעזרו להם.לא קורה- לעומת זאת מושל סונג בסצואן עורק לג'ין. מבצע לא מתוכנן היטב שנתקל גם בבעית מזג אויר- גשם כבד.-ג'ין חודרים לשטח סונג וכובשים ערים- לא מעונינים להמשיך את המלחמה- שלום תמורת ראשו של ראש הממשלה שיזם את הקרב HAN DEZHOU- מודח ונרצח בסונג, ראשו נשלח לגין שומר בלקר ןהכונס לקופסה שהוצגה במקדש האבות של ג'ין. העלאת התשלומים השנתיים של סונג. הקיסר מת בסוף המלחמה 12 08 לאחר שאימץ אלמנט אדמה.
****************************************
האיום המונגולי: מלחמת 40 השנה: שלב א. חיסול ג'ין
סונג לא ממהרת לכרות ברית עם המונגולים. היא מנהלת מד"ח ניטרלית
באזור 1233 לא מאפשרת למונגולים לכתר את קאי-פנג (נגד ג'ין) מדרום דרך שטחי סונג.
כשסונג מבינה שהמונגולים הולכים לנצח היא עוזרת להם ומקבלת בתמורה שטחים בודדים, לכן יוצאת במבצע לקחת את קאי-פנג
המונגולים עסוקים בחזיתות אחרות ורק באזור 1250 כובשים שטחים של סונג

האיום המונגולי:שלב ב: כיתור סונג
המצור על סיָאנְג-פָ'אן: 1267-1273
אחת ממלחמות המצור הממושכות בהיסטוריה
הוכרעה עם הבאת מהנדסים מוסלמים עם בליסטראות מיוחדות
נפילת העיר: הפתח לקריסה של סונג הדרומית
1276- כניעת הקיסרית העוצרת של סונג בבירה האנג-ג'ואו(משמעותי!!!!!)

הקרב האחרון: יא-שאן, 1279
קרב ימי
הקיסר קופץ למים ומסיים את השושלת
****************************************
שאלות מנחות

מדוע וכיצד מצליחה סונג הדרומית לשגשג כלכלית ותרבותית למרות אובדן הצפון וחולשת הצבא?
7המרכז הפוליטי והכלכלי של סונג נמצאים באותו מקום(האנג-ג'ואו)
נשארו לה החלקים היותר עשירים ויותר פוריים
מנצלת את מה שיש לה(סחר ימי, מה שירשה מסונג הצפונית)

מדוע סונג הדרומית מצליחה להחזיק כנד המונגולי יותר ממדינות אחרות?
א. לא היה לסונג לאן לסגת. זה היה המעמד האחרון של סין כולה
ב. הסוסים של מונגוליה לא הסתדרו עם שדות האורז של
דרום סין ועם האקלים. היה צורך לפתח חי"ר
ג. תורת הדרך הדגישה את הנאמנות של הפרט לקהילה ולשליט מה שחיזק את הפטריוטיות
****************************************
האמנות של סונג כביטוי לרוח התקופה
קיים הבדל גדול מאוד באמנות של סונג הצפונית והדרומית. בשני המקרים יש פריחה אדיר של ציורי נוף. בסונג הדרומית מתרכזים מאוד בחיים קטנים, אנשים ליד מפל מים, דברים לוקאלים, בסונג הצפונית יותר גלובלי- הסוסים מתחילים להיכנס לציורים כי הם מגיעים מהנוודים, נופים גדולים וארוכים, הנוכחות של השלטון בסונג הצפונית נראית הרבה יותר. בסונג הדרומית רואים את ערכי הקונפוציאניזם החדש.

Zugefügt zum Band der Zeit:

Datum: